מחקר ישראלי חדש חושף את צידה האפל של האהבה: "הורמון האהבה", המתווך את הקשר הרגשי בין אם לתינוקה ומופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה והתאהבות, גורם למאוהבים למעורבות רגשית גבוהה ולאיבוד הרציונאליות, כך שהם בעצם מאבדים את היכולת לזהות אם מישהו משקר להם.
עד כמה את מודעת לעצמך כשאת מאוהבת? (צילום: shutterstock)
המחקר נערך על ידי פרופסור אייל וינטר מהמרכז לחקר רציונאליות באוניברסיטה העברית, תלמידתו עינב הרט ודוקטור שלמה ישראל מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, ובו השתתפו 84 נבדקים, שמחציתם שאפו את הורמון האהבה אוקסיטוצין באמצעות תרסיס ומחציתם שאפו תרסיס פלסבו ללא ההורמון.
זמן קצר לאחר מכן התבקשו כל הנבדקים לצפות בשעשועון האמריקאי הפופולארי 'Friend or Foes', שבמסגרתו שני שחקנים יכולים לחלוק ביניהם סכום כסף או לגנוב את כולו לעצמם. אם שניהם בוחרים לחלוק את התשלום, הכסף מחולק ביניהם שווה בשווה. אם אחד בחר לחלק והשני בחר לגנוב - הגנב מקבל את כל הסכום והשני מאומה, ואם שניהם בחרו לגנוב - הם אינם מקבלים דבר.
''התקשו לזהות מי משקר''. נסייני האוקסיטוצין (צילום: shutterstock)
על פי הממצאים, הנבדקים שלא שאפו את האוקסיטוצין הצליחו להבחין על סמך הבעות פנים ושפת הגוף של המשתתפים בתכנית, מי מביניהם יבחר לחלק את הכסף עם המתחרה השני ומי מבין המשתתפים ישקר ויבחר באפשרות האנוכית לגנוב את כל הכסף. מנגד, הנבדקים ששאפו אוקסיטוצין לא הצליחו לזהות מי מבין המשתתפים בתכנית משקר ומי לא. יתר על כן, המחקר מצא כי הנבדקים ששאפו אוקסיטוצין הזדרזו להשיב ולא השקיעו חשיבה מאומצת בנושא.
"אם נתנו אמון לא נרצה לגלות שטעינו"
"בעבר מצאו שאנשים בהשפעת הורמון זה מגלים יותר אמון כלפי אדם אחר וגם רצון לנתינה. אנחנו התעניינו בשאלה איך הפרשת ההורמון משפיעה על היכולת שלנו לגלות כוונות עוינות של אדם אחר", מסביר פרופסור וינטר. "מצאנו שההורמון פוגע ביכולתנו לזהות כוונה עוינת, וזו פגיעה שקשורה כנראה לתפקיד של ההורמון ביצירת אמון. כי כשאנחנו נותנים אמון אין לנו תמריץ פנימי להשקיע מאמץ בחשיפת השקר".
לדבריו, המחקר מלמד אותנו להיות מודעים למצבנו גם כשנדמה לנו שאנחנו צודקים. "הממצא חשוב כי הוא מראה שיש להורמון הזה השפעות שליליות ולא חיוביות בלבד. אם נהיה מודעים להשפעות נוכל לשים לב להתנהגותנו במצבים שונים, כמו לאחר הלידה או בזוגיות, כשהאהבה מסמאת את עינינו ואנחנו מתנהגים בנאיביות, ולא שמים לב לסיטואציות פוגעניות. אם נהיה מודעים נזכור להשתמש במערכת הרציונאלית שלנו ולשאול שאלות".
מיסטר נייס גאי. ההורמון שגורם לנו להתבלבל (צילום: shutterstock)
המחקר אמנם עוסק בהורמון ספציפי, אבל ניתן להסיק ממנו גם לגבי תהליכים אבולוציוניים - שמסייעים להישרדות שלנו מבחינה אחת, אבל פוגעים בנו מבחינה אחרת. "המחקר הוא חלק מסדרה של מחקרים, שמטרתם לעסוק בשילוב המערכת הרגשית והרציונאלית שלנו בתהליכי קבלת החלטות, מוסיף פרופסור וינטר שאף הוציא ספר שלם בנושא - "רגשות רציונאליים".
