עולות לתורה

אצל הבנים, העלייה לתורה היא טקס מעבר משמעותי ומרכזי, אבל האם גם לבנות מצווה יש מקום ובמה לביטוי עצמי שכזה?

כמעט כל אחד מכיר את הסיטואציה בה נזרקות סוכריות בבית הכנסת, צהלולים נשמעים ברקע והמון קריאות מזל טוב. הנער הגיע לגיל מצוות! בן 13 ובשעה טובה סיים לקרוא את פרשת השבוע בטקס בר המצווה. ציון המעבר של הנער בהגיעו לגיל 13 כשהוא עובר מרשות הוריו לרשות עצמו הוא בהחלט עניין גדול במסורת היהודית. אך איך מציינת נערה צעירה המגיעה לגיל מצוות, גיל 12, את אותו המעבר מנערות לבגרות?

גם בעניין זה יש טרנדים, מסיבת ענק עם DJ מהשורה הראשונה, מתנות מהדודים והדודות, כסף מסבא וסבתא, סופשבוע בבית מלון לכל החברות, או טיול בת מצווה ליורודיסני. בנות רבות יסתפקו בהפקה אחת או שתיים, אך מה קורה כשנערה מעדיפה הפקה צנועה שכוללת קריאה בתורה ודרשה לשבת? האם גם לבנות מצווה במגזר הדתי, האורתודוכסי, יש מקום ובמה, תרתי משמע, לביטוי עצמי כמו אצל נערים המגיעים לגיל מצוות? בדברים הבאים ניתן להבחין בתשובה לכך.

עולות לתורה 1
אם בנים, אז למה לא בנות? (צילום: shutterstock)

בהיכל ספורט קטן שבשבתות ובחגים הופך לבית כנסת, בשכונת בקעה שבירושלים, מתקיים מניין התפילה השוויוני- שמעניק מקום שווה לגברים ולנשים. בבית הכנסת הפשוט ניצבת במה גבוהה מרכזית, כשמשני צדדיה יושב קהל המורכב מגברים ומנשים, מחיצה שקופה מפרידה בניהם ובמרכזו היכל הקודש לספרי התורה.

בר הס ,13, תלמידת מדרשית "הרטמן" מירושלים, נוטלת חלק במניין זה. כשבר הגיעה לגיל מצוות לפני שנה, החליטה לציין את בת המצווה שלה בטקס בבית הכנסת. אחרי תקופה ארוכה של לימוד הטעמים, קריאה נכונה של ההפטרה והכנת דרשה לשבת הרגישה  בר מוכנה לקרוא בתורה את פרשת השבוע במלואה

בר לא נמנית על הזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי. היא מגיעה מהמגזר האורתודוקסי, למרות שהיא לא אוהבת הגדרות. מבחינת בר, היא לא רואה בקריאה בתורה משהו מוזר לאישה, "אני חושבת שבת יכולה לעשות את זה בגדול וכן להצליח בכך כמו בנים. אני לא יודעת לומר אם בנים ובנות זה אותו הדבר, אני רק יודעת שבנות לא פחות טובות מבנים". היא טוענת בביטחון.

כשאני שואלת את בר אם היא רואה בכך טרנד, היא טוענת כי "אני לא חושבת שצריך לעשות מכך עניין, אני חושבת שצריך להתייחס לכך כמשהו מובן מאליו". נחמד לדבר עם בר. בזמן שרוב בנות גילה עסוקות ב'גסטין ביבר ועוז זהבי, היא מתעסקת במשה רבנו ובמתנות כהונה. 

אף פעם לא מאוחר

בנות 12 אורתודוכסיות שעולות לתורה בגיל מצווה, זה בהחלט רעיון מקורי ומיוחד. אך מה קורה כשאישה בת 30 מחליטה לחגוג לעצמה בת מצווה מאוחרת? יעל אלבז מאזור השרון, חגגה לפני פחות משנה בת מצווה. יעל קוראת לזה "חוויה מתקנת". "אבי הוא חזן וקורא בתורה בבית הכנסת השכונתי ומגיל צעיר הבהירו לי את מקומי, תרתי משמע, בעזרת הנשים. הטריד אותי שאין לי מקום להיות שותפה בחיי הקהילה בבית הכנסת בו גדלתי".

כשבגרה והתחתנה, יעל מצאה עצמה בבית כנסת אורתודוכסי אשר נותן מקום שיווני לגברים ולנשים. זה כבר כמה שנים שיעל קוראת בתורה, וכאמור בשנה האחרונה חגגה לעצמה טקס בת מצווה. עם כל מה שכרוך בכך. כשאני שואלת את יעל למה היה חשוב לה בגיל 30 לחגוג לעצמה בת מצווה, הרי עברו לא מעט שנים מאז גיל 12, יעל מחייכת ואומרת כי בשל העובדה שכשהייתה בת 12 היא לא חגגה את טקס בת המצווה כראוי לדבריה , נכון היה בעיניה לעשות תיקון לעוול. היא מספרת בעיניים נוצצות על אותה שבת בה עלתה לתורה, "למדתי את פרשת ויקרא, שקוראים בשבת בתאריך בה נולדתי, הכנתי דבר תורה בנושא ודרשתי בפני הקהל. כמובן שגם הכנתי עוגות לכבוד המאורע, ולאירוע הגיעו חברים רבים שהתרגשו לא פחות ממני.".

 את הפרשה למדה יעל תוך פחות משבועיים. כשאני שואלת את יעל מה אמרו על כך במשפחה המורחבת, מתברר כי מאוד קשה להם עם העניין "בתחילה לא שיתפתי את המשפחה שלי, סיפרתי להם רק לאחרונה, אחריי שחגגתי את בת המצווה. בסביבה שלי כולם חושבים שאני פמיניסטית משוגעת, אבל שיבושם להם"

כמובן שיעל פעילה בחיי הקהילה בבית הכנסת והיא אף מכינה בנות מצווה לקראת קריאתן בתורה. "אני פונה לכל הבנות שמרגישות שזה לא נוגע אליהן או קשור אליהן, שידעו שאם הן ינסו, הן יגלו שזה יכול להיות רלוונטי אליהן, זה יסייע להן לתפוס מקום מרכזי בקהילה שלהן, להתחבר ליהדות שלהן ולחוות חוויה טובה".