כלה דוחה (למחר)

כשכלות מתקבצות יחד הן לא יכולות לדבר על שום דבר מלבד ההספק שלהן לקראת החתונה. הדס תורג'מן שמעה סיפורים של אחרות ומבינה שמצבה לא גרוע כמו שחשבה. בדרך לחתונה עוצרים בגהה

כל מי שמכיר אותי יודע שאני, איך לומר, לא בדיוק הבן אדם הכי פעלתן שקיים. המשפט הכי שחוק שלי הוא "אין לי כח" והמוטו שלי בחיים הוא "אל תדחה למחר את מה שאתה יכול לדחות למחרתיים". בימים כתיקונם אני מצליחה לחיות עם התכונה הזו בשלום, אבל כשצריך לתכנן חתונה, היא מתגלה כמכשול רציני ואני יודעת שאם לא ילחיצו אותי – זה לא יקרה. לשמחתי רוב הזמן אני לא באמת צריכה לדאוג שאשכח משהו, הרי אנשים כבר לא באמת מדברים איתי על דברים שלא קשורים לחתונה, ולמי אכפת מה שלומי כשאפשר לשאול במקום זה "מצאתם כבר רב?" אבל הבעיה האמיתית מתחילה בהיתקלות הבלתי נמנעת עם כלות אחרות.

* הטור הקודם של הדס: אז מה אם אני לא בר רפאלי?

<b>למה לעשות היום מה שאפשר לדחות למחר? (צילום: shutterstock)</b>
למה לעשות היום מה שאפשר לדחות למחר? (צילום: shutterstock)

זה קורה לכולנו. מדי פעם מתרחש מפגש אקראי עם עוד בחורה שמתחתנת מתישהו בקרוב, מה שכמובן מוביל מיד לתחרות "מי הספיקה יותר בפחות זמן" (אני מפסידה, תמיד) ולתחביב הישראלי הידוע של "אה, חבל שלא אמרת לי, הייתי משיגה לך באלף שקל פחות". אבל אל חשש, ההיסטריה האמיתית מתחילה כשאת מגיעה למקום הכי יעיל וגרוע בו זמנית– פורומי חתונות. או בשמו הלא רשמי "סיר הלחץ של בנות שמטריפות זו את זו להנאתן".

זה מתחיל בחיפוש תמים באינטרנט אחרי חוות דעת לגבי נותן שירות כזה או אחר, כי באמת, מה יותר טוב מנסיון אותנטי של מישהי שכבר עברה את זה בעצמה, ומשם, המדרון חלקלק והנפילה כואבת. כי מלבד עצות מועילות ביותר של בנות שכבר התחתנו ואין להן מה לעשות חוץ מלחוות שוב ושוב את הרגע, המקומות האלה שורצים בנות שעומדות להתחתן בקרוב. שזה אומר, התפרצות לחצים פסיכית מאין כמוה, שמתבטאת בקריאה לעזרה וצורך בלתי נשלט לשתף את כולן בכל נושא, ולו הקטן ביותר.

כלה דוחה (למחר) 1
אם עוד כלה אחת תספר בפורום שהיא הפריחה יונים סקנדינביות... (צילום: shutterstock)

זו מעדכנת את ההיא שעוד לא החליטה אם היא רוצה קרח יבש בזמן הסלואו, בזמן שההיא מתלוננת שהחתונה ממש מעבר לפינה (ממש עוד שנייה, חצי שנה ככה) והיא עדיין לא הגיעה להכרעה בסוגיה הקריטית "זר כלה – מפרחים או מסוכריות?". פתאום מסתבר שצריך לתת מתנות לאורחים (למה?) ושחייבים להתארגן בבית מלון. רצוי בוטיק, רצוי כזה שלילה אחד יעלה בו כמו חצי חתונה. עוד עולה מהפורום, שהזמנה זה כבר לא מספיק היום, וצריך לעצב גם הודעת "Save the date", כי אחרת איך אנשים ידעו מתי החתונה? וזה עוד לא הכל, כי אם חשבת להגיע לחופה בלי טיפול פנים – אגב, מסתבר ש"בשום פנים ואופן לא בשבוע של החתונה!" - יש לך בעיה קשה ומי בכלל יסכים להתחתן איתך ככה.

כמו כל דבר שמזיק לך, גם הנבירה באתרים האלה יכולה להפוך לאובססיה ממכרת, אבל לפחות במקרה שלי, ההרפתקה הזו נגמרה בטוב, כי מסתבר שאחרי ההלם הראשוני המתבקש, המפגש הווירטואלי עם עשרות כלות שכל אחת מהן חיה על הקצה יותר מהשנייה, גרם לי דווקא להירגע. מבט אחד ברשימת המשימות שלי והכל בסדר. תראו כמה היא קצרה פתאום, כשאת לא צריכה שושבינה בת חמש שתפזר עלי כותרת ("או-מיי-גאד, עוד לא בחרנו צבע לעלי כותרת!!!"). עכשיו כשאני יודעת שאין לי באמת כל כך הרבה דברים להספיק, נראה לי שאתחיל להתעסק עם זה מחר.

כתבות נוספות:

חתונה ואמונות טפלות

להתחתן עם עוד 48 כלות

כולן רוצות שמלת כלה כמו של רותם סלע


גם את משתגעת מפורומים של כלות או שהם עוזרים לך? ספרי לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב