מבקרת החתונות

אף חתונה של חברים כבר לא תיראה לך אותו הדבר כשאת בעיצומם של הארגונים לאירוע בעצמך. הדס תורג'מן הלכה לחתונה של אחרים והרגישה כמו מבקר המדינה

עד עכשיו, חתונות מעולם לא היו ביג דיל בשבילי. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה למצוא משהו ללבוש, לכתוב צ'ק ולקוות למצוא חנייה לפני שייגמרו הנשנושים בקבלת הפנים. אבל מרגע שנחשפתי לאחורי הקלעים של ההפקה המסובכת הזו, אני מגלה שכבר אין דרך חזרה והחוויה לעולם לא תהיה אותו הדבר. כשאני מגיעה לחתונה היום, אני כבר יודעת שאין בה שום מקריות, שכל אלמנט באירוע נבחר בקפידה על ידי הזוג (או אמא נדחפת כלשהי), ושעד כמה שאנסה להדחיק את העובדה הזו – כנראה שהשנדלירים שהוצבו במרכזי השולחנות לא הגיעו לשם בטעות.

* הטור הקודם של הדס: כמה זמן לוקח למצוא טבעת

<b>יפה יפה, אבל אני אהיה פי חמש יותר יפה ממנה. הדס מפרגנת (צילום: shutterstock)</b>
יפה יפה, אבל אני אהיה פי חמש יותר יפה ממנה. הדס מפרגנת (צילום: shutterstock)

עם כל הרצון הטוב לבלות ערב נחמד ולשמוח בשמחת הזוג המאושר, אי אפשר להתעלם מהצורך הבלתי נשלט שתוקף אותי, לעסוק כל הזמן בהשוואות בין איך זה "אצלם" לאיך זה יהיה אצלנו, וכמה שאצלנו כמובן הכל יהיה הרבה יותר מוצלח.

אחרי הכניסה והתרשמות קלה מהאורחים, שפתאום מזכירה לך שתצטרכי לרסן את הדודה הבעייתית לפני שתעשה בושות עם סיפורי ילדות מביכים עליך, המטלה הכי חשובה בחתונה היא מציאת הכלה המאושרת. לאחל לה מזל טוב, זה ברור, אבל חשוב לא פחות – לברר מיד איך היא נראית: כמה היא השקיעה באיפור, איזה תסרוקת היא עשתה והכי דחוף – עד כמה יפה השמלה שלה. רגע איתור הכלה הוא קריטי, ואסור, פשוט אסור לה להיראות דומה בשום צורה למה שאת מתכננת. שחס וחלילה לא יגידו שהעתקת, כי מאוד חשוב להיות מקורית באירוע שבו מיליוני אנשים לפנייך עשו בדיוק את אותם דברים.

אחרי נשיקות לכלה, קריאות "איזה יפה את!" בפניה, וסינון "דפקה שפכטל, לא רואים את הפנים שלה בכלל" שלא בפניה, תוך כדי נשנוש מיני אגרול בעמידה וסריקת האולם מכל זווית אפשרית, את מתפנה לרישום דמיוני של מאורעות החופה. תהיות קטנות רצות בראשך, כמו "מעניין מה קורה אם שיר הכניסה ארוך מדי וכולם צריכים לעמוד כמו מטומטמים ולחכות" או "למה נראה להם שחופה של חצי שעה זה נורמלי". עד לשבירת הכוס, שמלווה בתפילה חרישית שגם החתן שלך יצליח במכה הראשונה, את כבר מרגישה כמו מבקרת המדינה רגע לפני הגשת הדו"ח השנתי, רק שאת ההמלצות שלך מישהו באמת יבצע.

<b>מרוב איפור לא רואים את היער. לדפוק שכפטל (צילום: shutterstock)</b>
מרוב איפור לא רואים את היער. לדפוק שכפטל (צילום: shutterstock)

אבל שיהיה ברור, העניין לא מסתכם רק במציאת פגמים. בכל זאת מדובר באנשים שיקרים ללבך והם ישמחו לגלות שהחתונה שלהם הייתה גם מקור להשראה (חלילה לא גניבה) בנושאים שטרם הספקת לגבש עליהם דעה. כך קורה שאת מוצאת את עצמך מתעמקת בטקסטים שעל חולצות החתן וחבריו ומזכירה לעצמך שתמיד אהבת את הרעיון של סוכריות גומי על הבר - אז מה אם זו הפעם הראשונה שנתקלת בהן.

בסוף הערב, מלאה תובנות, רעיונות ושאריות מהזוהרים שחילקו לך ברחבה ("זה באמת עושה שמח!"), את נכנסת לאוטו, קצת מותשת מהעבודה הקשה אבל מודיעה בסיפוק ש"טוב שבאנו. לא הייתי סולחת לעצמי אם היינו מוותרים על האירוע הזה". אחרי הכל, אם לא היית רואה את האורחים מזדחלים בתור לאוכל, איך היית יכולה להיות שלמה עם ההחלטה שאצלכם תהיה הגשה לשולחנות?

כתבות נוספות:

שמלת הכלה הכי מופרכת שראית

המאפר רוני פרנקל בקולקציית 2012 

קולקציית שיער של 2012: הבלונד חוזר


איך את מרגישה כשאת הולכת לחתונות של אחרים עכשיו כשאת מכירה את אחורי הקלעים? ספרי לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב