חתונה זה סיוט

מהרגע שכלה בוחרת את השמלה שלה, היא רוצה רק דבר אחד – ללבוש אותה שוב. אפילו אם זה רק לרבע שעה. וגם אני התייצבתי בחנות למדידה ראשונה שמחה וחייכנית, נרגשת ומדמיינת את עצמי זוהרת ואלגנטית. אבל אז, ראיתי את השמלה וחשכו עיני. היא הייתה עצומה, בצבע זהב ועם שרוולים ארוכים ומתנפנפים, חסרת כל קשר לבחירה המקורית שלי. מיד התחלתי לצעוק על המוכרת, התופרת וכל מי שרק עבר בסביבה, ובבכי היסטרי ניסיתי להסביר שאין סיכוי שאני מתחתנת בדבר המכוער הזה.

ואז התעוררתי. ולא היו לי הרבה ברירות, אלא להכיר באמת המרה: עד כמה שאנסה להמעיט בחשיבות המאורע הגדול הזה ולשחק אותה כלה קולית ורגועה, כנראה שלמרות הכל החתונה הזאת מלחיצה אותי. אולי הייתי צריכה לראות את זה כבר לפני חודשיים, כשחלמתי שבמקום האולם שלנו מקימים גן משחקים לילדים ואנחנו אמורים להתחתן איפשהו בין המגלשות.

* הטור הקודם של הדס: מחלקת גברים

בטוח שזה היה רק חלום..? (צילום: shutterstock)

כן, אחרי שנים שבהן בכל פעם שניסיתי להדחיק איזה עניין גדול, בא תת המודע שלי והזכיר לי שהוא זה שמחליט על מה אני אחשוב ומה לא, לא הייתה כאן הפתעה גדולה. הממזר הקטן כבר הרס לי לילות שלמים לפני מבחנים, ראיונות עבודה, נסיעות לחו"ל וכל אירוע גדול וחשוב בחיי, ומן הסתם החתונה שלי תהיה פסגת הקריירה המשגשגת ממילא שלו, עם מבחר חגיגי של סיוטים בדרגות טירוף שונות. 

כך קרה שבאחד הלילות חלמתי שהגשר שהסירו לי בגיל 17, בעצם עדיין נמצא בשיניים שלי ולכן נגזר עלי להעביר את היום הכי מתועד בחיי כשאני נראית כמו ילדת בת מצווש, בלילה אחר חלמתי שמחליפים לי את החתן בבחור שלא פגשתי מעולם, ושאיך לומר בעדינות, לא נראה כמו מציאה רצינית, וחלום שלישי היה מרדף מתמשך ומתיש אחרי הכניסה לאולם, שנעלמה משום מה בדיוק ברגע שבו החופה עמדה להתחיל. וכך, כמעט בכל לילה הכו החלומות בזה אחר זה, כשאני מנסה להבין מה הם מנסים להגיד לי, הרי כל ההכנות באמת נמצאות בשליטה, שלא לדבר על העובדה שהמקרים האלה פשוט יותר מדי הזויים מכדי שיתרחשו במציאות.

תתעוררי. את לא באמת מתחתנת עם חלוק אמבטיה (צילום: shutterstock)

בניסיון להתחכם לפעילות המוחית של עצמי, ניסיתי לנקוט באמצעים שימנעו מהחלומות האלה להגיע: לחשוב על דברים אחרים, לראות טלוויזיה לפני השינה כדי להסיח את דעתי מהחתונה, או להתיש את עצמי כל כך עד שבבוקר לא אזכור על מה חלמתי (קצת קשה, כשאת מבלה את שעות טרום השינה שלך בבהייה רגועה בטלוויזיה). התוצאה: אותם סיוטים, רק שאיכשהו הפעם אחד האורחים בחתונה הוא דוקטור האוס. 

אחרי ששכנעתי את עצמי שלא באמת נכשלתי במלחמה הזו, כי היא בעצם ממילא נגד עצמי, החלטתי להרגיע את עצמי באמצעות הסבר פסיכולוגי פשוט לחלוטין, שהופך את כל הנושא לחיובי להפליא – כל עוד הדאגות שלי מופיעות רק בזמן שאני ישנה, כל הלחץ בעצם משתחרר בתוך הראש שלי (ובצורה סופר יצירתית, אם יורשה לי להחמיא לעצמי עוד קצת כדי להרגיש קצת פחות מטורפת), וכך אני יכולה להמשיך ולהתהלך בעולם כאילו אין כלה אדישה ושלווה ממני ביקום. חתונה? הצחקתם אותי. אף פעם לא הבנתי ממה יש להתרגש כל כך. 

גם לך יש חלומות הזויים מהלחץ של החתונה? ספרי לנו בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב