למה דווקא הוא חייב להתחתן בסמוך אלי? (צילום: shutterstock)
בעיצומן של הכנות קדחתניות לחתונה המרגשת, מגיע האח ללא התראה מוקדמת ומודיע בנונשלנטיות מוקפדת, כי גם הוא החליט להצטרף לחגיגה המשפחתית ולהינשא בקרוב. כמה קרוב? מספיק כדי שהשמחה והצהלה יפכו לכעס, קנאה והתרוממות האגו. כיצד ממשיכים מכאן והאם סמיכות תאריכי החתונה יכולה להוביל למלחמת אחים? הכינו את הממחטות.
חתונה בהפתעה: דם, יזע ודמעות
נעמי (שם בדוי), התחתנה לפני תשע שנים, אך עדיין אינה שוכחת את הסיטואציה המורכבת בה הייתה צריכה לחלוק את יומה הגדול עם העובדה ששלושה שבועות לאחר מכן, גם אחיה הבכור יעמוד תחת חופה. "הצעות הנישואים היו בהפרש של שבוע אחד מהשני, כשאני הייתי השנייה מבנינו".
משפחה לא בוחרים (צילום:shutterstock)
"ידענו מראש שזה הולך להיות בעייתי ובחירת התאריכים לחתונה הייתה קשה מאוד, זה היה כרוך בדם, יזע ודמעות. אני זוכרת שלא רציתי שיהיה חם מדי או קר מדי בחתונה שלי וכמובן שלא תעלה לי יותר מדי כסף. מדובר באירוע של פעם בחיים ולא רציתי להתפשר, זו סיטואציה מורכבת שצריך להתחשב אחד בשני וזה לא משהו שקל לעשות".
לדבריה של נעמי, ההפרש בין החתונות היה מה שהוביל למוקד השוואה בכל שלב בתהליך, "היה את החשש שיבחרו לבוא לחתונה שלו ולא לשלי, או את התחרות הסמויה בסגנון: למי תהיה שמלה יותר יפה, אוכל יותר טעים, צלם או די.ג'י יותר איכותיים וזה לא נגמר בזה".
וכיצד מתמודדים ההורים בתוך סאגת החתונות המשפחתית? גם כאן מחדדת נעמי כי ההורים חוטפים משני הצדדים, "בסיטואציה כזו מורכבת לדעתי, הקושי האמיתי נופל על ההורים. גם כספית וגם מתן תשומת הלב, הגישור והפרגון הראוי בין שני ילדים, זה לא דבר פשוט. להכיל שתי חתונות במהלך חודש, כשכל אחד מהאחים מושך לכיוון אחר, זה קשה".
אך עם כל זה, מסבירה נעמי, למרות היותה כלה טיפוסית, שנתקלה בקושי להכיל עוד חתונה (בייחוד כשמדובר באחיה), בזמן אמת לא נותרה לה עוד ברירות "התחשבתי באילוצים של הצד השני ובמצבם של האורחים ולבסוף הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. לכל אחד היה את המקום שלו ואת ההשקעה הראויה בחתונה. צריך לזכור כי חתונה זה אירוע משמח, ואף אחד לא מגיע במטרה להרוס".
'קבענו קווי יסוד כדי למנוע אינטריגות'
ובכן, מה הייתן אומרות אם אחותכן הקטנה הייתה מקבלת הצעת נישואים, סוגרת תאריך לחתונתה ואאוט אוף נור, מגיחה האחות הגדולה וסוגרת תאריך שלפני? סיפור החתונות של רינת (שם בדוי) ואחותה הקטנה, שהתחתנו בהפרש של חודש וחצי, לא הסתיים כצפוי במלחמת אחיות, אלא דווקא בפרגון נשי חוצה גבולות.
עוד מילדות היא נושבת בעורפי (צילום: shutterstock)
"לאחר שאחותי הצעירה קיבלה הצעת נישואים וקבעה תאריך לחתונה, קיבלתי הצעה בסמוך אליה ויצא שסגרתי בתאריך שמוקדם בחודש וחצי ממועד החתונה שלה. מלכתחילה הבהרנו שכל רעיון החתונות הולך להתבצע תוך כדי התחשבות הדדית. גם כשעלה איזשהו חשש ראשוני, כדי למנוע אינטריגות מסוימות בינינו, קבענו קווי יסוד וגבולות שלא נחרוג מהן, כמו מרחק סביר בין חתונות".
לדבריה, השתיים מצאו בסיטואציה דווקא צדדים טובים וחסכוניים, "היא הייתה אמונה על סקר שוק ועל ספקים ואני סמכתי על הטעם שלה והלכתי אחריה, זה חסך לי המון. הגישה שלנו הייתה הפוכה וזה מה שתרם לעניין, בעוד שאני הייתה די שאננה ופחות נלהבת סביב מוסד הנישואים, היא הייתה בתוך זה. סגרנו שמלת כלה אצל אותה מעצבת והכל הסתדר לטובה".
חגיגה כפולה: טובות השתיים מן האחת (צילום: shtterstock)
רינת מסבירה כי שני האירועים היו מוצלחים וטובים וכי אף אחת מהאחיות לא הרגישה סוג של אפליה, "החתונה שלי הייתה יותר מצומצמת, כמו שרציתי. ומבחינת המוזמנים, כל האורחים שהיו אצלי הגיעו גם אליה". היא מוסיפה כי "זה לא נראה לי משנה אם החתונות היו בהפרש של שנה או חודשיים מבחינה כספית, כי מראש הלכנו לכיוון הזה. חתונה בגיל 34 היא יותר עצמאית, מבחינה פיננסית ולכן אני מניחה שאם אחותי הייתה צריכה עזרה כלכלית גדולה ממני, היא קיבלה אותה".
אז כיצד מתמודדים עם המצב החדש?
כרמית אלון, יועצת משפחתית התפתחותית, מסבירה כי ניתן להתמודד עם התסבוכת המשפחתית בשני אופנים, "אחד המדדים ליחסי משפחה תקינים היא 'איך אני מתמודד עם אירועים יוצאי דופן', יש משפחות שעלולות להתפרק מזה ושתי חתונות סמוכות יהוו סיבה לעימות וקונפליקט, אך מנגד יש משפחות שייקחו את זה ויהפכו את זה למשהו מיוחד, ימצאו את המסלול לאחד כוחות ומשאבים ויתמודדו עם הסיטואציה ביחד".
לדבריה, מעבר לאופי מערכת היחסים בין האחים וביחסי הקבלה והפרגון בניהם, חשוב לבצע חשיבה משפחתית משותפת לאור המצב החדש, "ניתן להפוך את המצב Win Win Situation באמצעות תכנון ותיאום ציפיות בין האחים, בני הזוג וההורים. במקביל לסדר עדיפויות נכון והחלטות שקולות, חשוב לזכור כי למרות ששתי חתונות עומדות על הפרק, יש להיזהר מהמקום השלילי ומההזדמנות של לסגור חשבון".
אלון מסכמת כי "חשוב לקבל החלטות מהמקום הרציונלי ולא מהרגש. לנסות לראות את עצמינו בעוד שנתיים או שלוש מיום החתונה ולא רק לחיות את הרגע" .