הטיסות לחו"ל הופכות למורטות עצבים, שיר החופה שרצית כבר מזמן הפך לחרוש ולא רלוונטי, ואנחנו לא נתחיל לדבר על המבטים הנוזפים שאת סופגת מהדודות בחגים, וזה רק קצה המזלג. אנחנו חושבים שבן זוגך חייב להתנצל על כל עוגמת הנפש הזאת, וההתנצלות תתקבל רק עם טבעת.
הפייסבוק שלך הופך לחמ"ל וזירת מלחמה
בפייסבוק את מתעדכנת על עוד חברה שהתארסה או התחתנה, את ממהרת לרשום לה 'מזל טוב' על הוול ובוכה בלב ומסננת "אני לא מאמינה שהיא מתחתנת לפני", וכאשר את מקבלת ממנה את התגובה של 'בקרוב אצלך' את נוקשת שלוש פעמים על העץ. ברשת החברתית את נחשפת לעוד שמלת כלה יפיפיה שכנראה לא תלבשי, ולעוד טרנד חם שכנראה שכאשר יגיע הרגע שלך הוא לא יהיה טרנד ולא יהיה כל-כך חם.
הפייסבוק מגלה שעוד חברה התארסה (צילום: shutterstock)
בגלל שכל טיסה לחו"ל הופכת למבאסת אם את לא מקבלת בה טבעת
ברכות, החלטתם לסגור טיסה ואת בטוחה ששם זה יקרה, כי מי לא רוצה להציע בפריז ומי מתמהמה עם הטבעת ברומא? אז לא, הימים עוברים, החופשה עוד רגע נגמרת ואין טבעת. גם כשאת עולה על טיסת חזור את בטוחה שזה יגיע, וכשאת מגיעה לנתב"ג את מחכה להזדמנות האחרונה, אבל לא, חבר שלך מייבש אותך גם בחופשה הנוכחית וכל מה שנותר לך לעשות זה לחסוך לבאה.
עד שהוא יעשה את הצעד שיר החופה שלכם יהפוך למאוס
שמעת שיר שאת לגמרי רואה את עצמך נכנסת איתו לחופה, הוא חדש, קליט, הוא מתאים לך ונותן בדיוק את האפקט המרגש שהיית רוצה לרגע הגדול. אבל מה? בן זוגך מתמהמה וככל שהזמן עובר את קולטת שהשיר מושמע יותר ויותר בחתונות עד שהוא הופך לשיר חתונה מאוס, עזבו לא צריך, אני מתחתנת עם 'נשבע'.
אני אפסיק לך כשתשלוף לי טבעת (צילום: shutterstock)
על זה שכל החברות התארסו ורק האצבע שלך בודדה
את עוברת על ספר המחזור שלך ומסמנת עוד חברה שכבר התחתנה ולאט לאט את מבינה שרשימת הרווקות מצטמצמת ולעומתה רשימת בנות השכבה שכבר קיבלו טבעת, התחתנו וילדו רק תופחת עם הזמן, מה עוד שבן זוגך לא נראה לגמרי בעניין.
בגלל כל הרמזים שאת זורקת לאוויר והוא אף פעם לא תופס
את מודדת לידו טבעות ורומזת לו מהו גודל היהלום שהיית רוצה, את מבשלת סטייק ופרגית רק כדי לשאול אותו האם הוא רוצה סטייק או פרגית בציפייה שהוא יבין את הרמז, ומרעננת את הפלייליסט שלך עם שירים כמו "קח לך אישה ובנה לה בית", ו"
בואי כלה" והוא ממשיך בשלו, בשלב הזה את תוהה אם את בכלל רוצה להתחתן איתו?
על כל ההרמות גבה שאת הודפת
"בגילך הייתי כבר אימא ל-2", "איך אורית התחתנה ואת לא?", "את יודעת לא תוכלי להביא ילדים לנצח?" אומרות לך הדודות בארוחות המשפחתיות, אבל את הודפת אותן בחינניות, מציגה מחקרים שמוכחים כי גיל החתונה רק עולה, ומעבירה את הערב בניסיונות לשכנע אותן ואת עצמך שזה לגמרי סבבה מבחינתך ומי בכלל צריך להתחתן? כל זאת בזמן שאת מסננת קללה או שתיים לעבר בן זוגך.
מה יהיה עם הדודות המצקצקות שמכריחות אותך להתחתן? (צילום: shutterstock)
על זה שהוא גורם לך לקפוץ בציפייה בכל פעם שהוא מתכופף
נפל לו משהו לרצפה והוא התכופף להרים, את מצדך בטוחה שהוא עומד לשלוף טבעת ואת נמצאת בשיא הריגוש שלך. את מכינה את האצבע ומתרגלת 'איי-דו' ואז הוא פשוט מתרומם, אין טבעת, אין הצעה, יש לב שבור.
על כך שאת חיה בהכחשה עצמית
"אני לא לחוצת חתונה" את אומרת לעצמך בכל יום בבוקר ומיד עוברת על כל הכתבות של וואלה! מזל טוב בניסיון למצוא כתבה שתזרז את העניינים. מלב אל לב נגיד לך שאין אחת כזאת, אנחנו מאמינים בכך שהטבעת תבוא כשלא תצפי לה, תראי לו שלא אכפת לך והוא יהפוך ללחוץ חתונה בעצמו.
קבלו טיזר: בשנה הבאה בוואלה! מזל טוב - כל הסיבות שלחוצת חתונה צריכה לבקש סליחה מבן זוגה. שיהיה צום קל.
קצת מאוחר לבקש סליחה (צילום: shutterstock)
