התחיל בעוקב באינסטגרם – נגמר ב- 6 דיג'יים ובמה מטורפת

רונית קוטלר ונתנאל ביטון הכירו במקום הכי לא צפוי לרומן - סניף של פוט לוקר. "אני עבדתי בפוט לוקר, והוא נכנס לקנות נעליים. לא משהו שנשמע כמו התחלה של סיפור אהבה, אבל מסתבר שדווקא כן." כמה ימים לאחר מכן, חבר מהעבודה שאל את רונית מה היא חושבת על נתנאל, והיא ענתה לו: "הסתכלתי עליו כאילו נפל מהירח - מה קשור? מה לו ולי?" ואז התחיל קשר וירטואלי - עוקב באינסטגרם, קצת לייקים, קצת תגובות, וכניסה מפתיעה ל"קלוז פרנדס". "התגובות לסטוריז התחילו לזרום כאילו אנחנו מכירים כבר שנים." שישה חודשים של אינסטגרם הסתיימו בשאלה אחת פשוטה שרונית זרקה לו: "לא הבנתי, אתה לא מציע לי לצאת איתך?" 

רונית ונתאל נסעו יחד לחופשה בפריז, אבל רונית, הייתה מאד מחושבת וביקשה שלא יציע לה שם: "אני רוצה לסיים את הלימודים, להתחתן לפני ההתמחות. אצלי - הכל מחושב." ונתנאל הקשיב. במקום להצעה בפריז, הוא דילג על הטיול השנתי שלו לאיביזה עם החבר’ה, ובחר לקחת את רונית בדיוק לשם -  העד שהוא הכי אוהב בעולם. "הוא באמת חשב על הכל: לוקים לבנים, מסעדות מהממות, נופים עוצרי נשימה. כל פרט היה מדויק. ביום השני לטיול, ברגע אינטימי ושקט, רק אני והוא, מול הנוף הכי יפה באיביזה, הוא שלף את הטבעת. כמובן שהתרגשתי בעצמי כי ידעתי עוד לפני שזה עומד לקרות כי נתי פשוט לא ישן איזה שבוע לפני."

רונית הגיעה למסע שמלות עם המון ציפיות - והבינה מהר שזה לא כזה פשוט. "בפועל? כל מקום שנכנסתי אליו רק חיזק בי תחושה אחת: 'זה לא זה.' לא מצאתי את עצמי באף סלון, ולא הצלחתי להבין - ככה זה אמור להרגיש?" למזלה, הייתה לה אוזן קשבת וחדת עין - נתנאל. "והוא, כמו תמיד, ידע להרגיע ולהכווין: 'רונית, יש תופרות שיתפרו לך בדיוק את מה שאת חולמת עליו - לא פחות.'" וכך היה - גלינה, תופרת מנוסה שעבדה בסלוני הכלות המובילים בארץ, תפרה לה שלוש שמלות מדויקות שכל אחת מהן נצחית בדרכה. "הן אצלי בבית עד היום וברגע שאחליט שאני יכולה להיפרד מהן אתרום אותן."

רונית ונתנאל התחתנו במתחם האירועים לארה, בחירה חד משמעית של החתן: "נתי פשוט הודיע לי שזה האולם שמתחתנים בו - בתור אחד שרואה אולמות כל ערב וזאת ההחלטה הכי טובה שעשינו." הם נכנסו, פגשו את ערן, ומיד ידעו שזה זה. "עיצוב ברמה גבוהה, כזה שלא צריך לגעת בו יותר מדי, רק להכניס את האנרגיות שלנו."

והאנרגיות אכן נכנסו, עם במה מטורפת, תאורה מדויקת, ורשימת דיג’יים שכל אירוע היה חולם עליה: שישה די ג'יים, כל אחד מהם קיבל שעה וחצי לבמה, והרים את הרחבה בסגנון שלו. האורחים? עד היום משבחים את האוכל, המוזיקה והאווירה. וזה אולי אומר הכל. "זו לא הייתה עוד חתונה - זו הייתה חוויה של פעם בחיים."

אם יש משהו שרונית למדה מכל התהליך הזה, זה לשחרר: "הדבר הכי חשוב שלמדתי בתהליך הזה הוא פשוט ליהנות. תסמכו על הספקים שלכם - אבל תבחרו אותם בקפידה. תזכרו: זה עובר כל כך מהר - אז אל תנסו לשלוט בהכל. תנו לעצמכם פשוט להיות."