אהבה בין מערכות הפעלה
נגה ברגמן ונדב פומרנץ הכירו במקום שבו כנראה הכי פחות מצפים למצוא אהבה - בקורס באוניברסיטת תל אביב. "נדב ואני הכרנו בקורס מערכות הפעלה, אחד הקורסים האפורים והפחות רומנטיים בתואר. מאז אנחנו כל הזמן ביחד." מספרת נגה. ארבע שנים אחרי, כשהם כבר מתכננים את הפרק הבא בחייהם המשותפים, שכולל מעבר לאנגליה לטובת לימודים, השניים החליטו שהגיע הזמן להפוך את הזוגיות לרשמית. רק שבמקרה שלהם, הדרך לחופה הייתה קצת שונה מהמקובל, ובעיקר הרבה יותר מהירה.
קודם חתונה, אחר כך טבעת
בזמן שרוב הזוגות מתחילים בהצעת נישואים ורק אחר כך פותחים יומנים ומחפשים תאריך, נגה ונדב עשו בדיוק את ההפך. "אנחנו ביחד ארבע שנים ועוברים יחד לאנגליה ללימודים בשנה הבאה. ביוני הבנו שאנחנו סופית עוברים והחלטנו להתחתן באוגוסט." בתוך חודשיים בלבד הם היו צריכים לארגן חתונה שלמה, וכדי לוודא שכל האנשים האהובים עליהם יוכלו להגיע, הם מיהרו לעדכן את כולם בתוכניות.
"סיפרנו לכל המשפחה והחברים כדי שלא יטוסו, סגרנו אולם ושמלה והכל, ורק אחרי התארסנו סמלית. זה היה שלושה שבועות לפני האירוע כשכולם כבר מוזמנים אליו ויודעים שהוא קורה. בקיצור הסביבה לא הופתעה." מספרת נגה. אז אולי אלמנט ההפתעה לא ממש היה שם, אבל הסיפור שלהם מוכיח שאפשר לתכנן חתונה גם בלי ללכת לפי הסדר שכולם מכירים.
שמלת כלה עם סיפור טוב מאחוריה
גם בבחירת שמלת הכלה נגה הלכה על משהו קצת אחר, היא מצאה את השמלה שלה במקום שמציע הרבה יותר מאופנה. "קניתי את השמלה שלי מהבזאר למען כלבתולים. מקום עם המון שמלות כלה יד שנייה במצב מדהים, והכל תרומות לכלבים, חתולים וחמורים. אני ממש ממליצה לכל מי שמתחתנת לבדוק אותם!"
מעבר למציאה השווה ולרעיון המקסים שמאחורי הבזאר, נגה גם דאגה ללוק נוסף שיתאים לשלב שבו הרחבה מתחילה להתמלא. את בגדי הריקודים היא מצאה אצל המעצבת ליאור שוורצמן, "שהיא גם מוכשרת בטירוף וגם לב ענק."
מי אמר שמסעדה לא יכולה להפוך לאולם חתונות?
כשיש חודשיים בלבד לארגן חתונה, אפשר לחשוב שהאתגר הגדול ביותר יהיה למצוא מקום עם תאריך פנוי. אבל אצל נגה ונדב דווקא התאריכים היו החלק הפשוט, כי אף אחד מהמקומות שראו לא הרגיש להם בדיוק כמו מה שדמיינו. במקום להתפשר, נגה החליטה לנסות כיוון קצת פחות שגרתי: מסעדת ג'וז ולוז בתל אביב. "בסוף התקשרתי ואמרתי להם שאנחנו מתחתנים עוד חודשיים ואם אפשר להביא אליהם 150מוזמנים. הם אמרו שלא, אבל שנקפוץ ונדבר."
מה שהתחיל בשיחת טלפון עם תשובה שלילית הפך מהר מאוד לאחד החיבורים הכי מוצלחים של החתונה. נגה ונדב הגיעו למסעדה, פגשו את האנשים שמאחוריה והבינו שמצאו בדיוק את מה שחיפשו. "הגענו אליהם והתאהבנו בהם קשות, ולמזלנו גם הם בנו, וכל הצדדים ממש נדלקו על הרעיון לעשות שם חתונה."
האתגר היה לא קטן: המסעדה מעולם לא אירחה אירוע בסדר גודל כזה, וגם בני הזוג הגיעו לתהליך בלי יותר מדי ניסיון בתכנון חתונות. אבל דווקא השילוב הזה יצר משהו מיוחד. "אחד השותפים שם, שי, אמר שזה יהיה כמו דבורה, שלא ממש ברור איך היא עפה אבל זה איכשהו קורה." נזכרת נגה. עם הגישה הזאת, והרבה אמון הדדי, כולם החליטו ללכת על זה. "בדיעבד אני הכי שמחה בעולם שעשינו את זה שם! הם היו מדהימים."
אוכל של מסעדה, מסיבה של חתונה
אחד היתרונות הגדולים בחתונה במסעדה הוא כמובן האוכל, ובמקרה של נגה ונדב הוא לגמרי היה חלק מהחוויה. הצוות של ג'וז ולוז לקח מנות מוכרות מעולם החתונות, נתן להן פרשנות משלו והגיש לאורחים אוכל שהפך לאחד הדברים הזכורים מהאירוע. "הם עשו טייק אוף בגבוה על מלא מנות חתונה קלאסיות - למשל הכינו בעצמם משה בתיבה שהיה טעים קיצונית, או גרסה שלהם לבורקס בשר ברוטב פטריות." מספרת נגה.
עם 150 מוזמנים, רובם חברים ובני משפחה קרובים, נוצרה חתונה אינטימית עם הרבה אנרגיות צעירות. רשימת האורחים המצומצמת אמנם דרשה כמה החלטות לא פשוטות, אבל גם תרמה לאווירה המיוחדת. כשהגיע שלב הריקודים, המעבר מארוחת חתונה למסיבה מלאה באנרגיות הרגיש טבעי לגמרי.
בסוף, האנשים הם כל הסיפור
אחרי חודשיים אינטנסיביים של ארגונים, חתונה שנקבעה לפני האירוסים ומסעדה שהפכה למתחם אירועים, נגה ונדב זכו לחגוג את האהבה שלהם בדרך שהכי מתאימה להם. חתונה קטנה, אישית, עם אוכל מצוין, אנשים אהובים והרבה שמחה. וכשנגה מתבקשת לחלוק טיפ עם זוגות שמתכננים את היום הגדול שלהם, היא בוחרת דווקא בדבר הכי פשוט והכי חשוב: "המשפחות והחברים שלנו הכי דאגו בעולם שיהיה לנו כיף ביום הזה וזה ממש עשה את ההבדל."