אחרי מלחמות, דחייה ושתי חתונות: אלמוג ושלו סוף סוף חגגו את האהבה שלהם

אלמוג ושלו עובדיה הכירו בגיל 15 בבית הספר. הם התחילו כחברים טובים, כאלה שמבלים יחד בלי לחשוב יותר מדי קדימה, אבל אחרי כמעט שנה של ידידות החליטו לתת צ’אנס לזוגיות. "בתאריך 14.4.2018 התחלנו לצאת". הקטע הכי יפה? אף אחד מהם לא באמת חשב שזה יחזיק. "עם יד על הלב, שנינו לא האמנו שהקשר הזה ימשך מעבר לחצי שנה. חשבנו שזה משהו זמני שיחלוף עם הזמן". אבל הזמן דווקא עשה את שלו, והקשר רק התחזק, "מאז ועד היום אנחנו בלתי נפרדים".

אחרי שש שנות זוגיות, אלמוג כבר התחילה לשלוח רמזים די ברורים. "תחלתי לרמוז לשלו שהגיע הזמן לטבעת, אבל שלו הוא טיפוס אדיש ככה שמבחינתו שום דבר לא היה לחוץ." כשהם טסו לאתונה לחגוג שבע שנים יחד - בתאריך 14.4, כולם כבר היו בטוחים שזה קורה שם. "אני וכמובן כל החברים והמשפחה היו בטוחים שמהטיול הזה אנחנו חוזרים מאורסים".  אבל הם חזרו בלי טבעת.

ואז, דווקא ברגע הכי לא צפוי, זה קרה. לילה לפני מבצע "עם כלביא", שלו החליט שהגיע הזמן. אלמוג בכלל הייתה בטוחה שהיא בדרך למסעדה יוונית עם חברות, אחרי יום שבו כבר התחילו דיבורים על המצב הביטחוני מול איראן. ואז הגיע הטריק של שלו - "סיור לוקיישנים" להצעה עתידית. "הוא הלביש לי כיסוי עיניים בטענה שביום ההצעה אני לא אדע לאן נוסעים והוא לא רוצה להלביש לי את הכיסוי ביום האמיתי כדי לא להרוס את האיפור והשיער".

בהתחלה זה באמת נראה אמין. בפעם הראשונה שהוא הוריד לה את כיסוי העיניים לא חיכה שם כלום. "באיזשהו מקום התאכזבתי". אבל אז הגיע הרגע האמיתי. "כשנסענו למיקום השני הוא הוריד לי את הכיסוי שוב וכשפקחתי את העיניים ראיתי את ההצעה הכי יפה שיכולתי לבקש".

לאלמוג היה חלום מאוד ברור לגבי החתונה שלה - הרבה ירוק בעיניים. "החלום שלי היה להתחתן במקום שמוקף בירוק. שכשאעמוד בחופה מאחוריי יהיה נוף של צמחייה אמיתית". הם בחרו ב־ SERA, ומבחינתם זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. גם כשהגיעו לפגישה בשיא התקופה המתוחה מול איראן והאולם בכלל לא היה מסודר לאירוע, משהו במקום תפס אותם מיד. "נדהמנו מכמה שהוא יפה, עשיר והיופי של החופה קנה אותי".

אבל החיים, כמו החיים, החליטו לאתגר אותם שוב. אחרי מלחמות בדרום, בצפון ומול איראן, הם באמת כבר הרגישו ששום דבר לא יכול להפתיע אותם. "אני לא אשכח שכשחתמנו על החוזה אמרנו שהדבר היחיד שיכול לערער על החתונה זה כנראה פלישת חייזרים". ואז הגיעה האפשרות לדחות את החתונה.

כשהמלחמה נמשכה, הלחץ רק גדל ובסוף הם קיבלו החלטה לא פשוטה - לדחות את האירוע הגדול לתאריך חדש: 14.4.26. אותו תאריך שהתחיל את כל הסיפור שלהם. היום שבו יציינו שמונה שנות זוגיות. בינתיים, הם החליטו לא לוותר על הרגע עצמו וערכו חופה מצומצמת בתאריך המקורי. אלמוג מספרת בהתרגשות שגולן צוברי, מנהל האירועים של הסרה, הגיע "בהתנדבות מלאה לעזור לנו להקים חתונה מצומצמת בתנאים מוגבלים".

בסופו של דבר, דווקא כל מה שהשתבש נתן להם פרופורציות אחרות לגמרי. "כשהתקרבנו למועד החדש באפריל עדיין היו ברקע חששות שהחתונה עלולה להידחות שוב אבל צוות האולם הכיל אותנו בצורה הכי מדהימה שאפשר וגרם לנו להאמין שהכל יהיה בסדר ושהם שם בשבילנו. הבנו ששום דבר לא יכול לערער על הזוגיות שלנו, שהכל הבל הבלים. נכנסנו לפרופורציות מטורפות".

כמו כל פרט בחתונה הזאת, גם השמלות היו חייבות להרגיש הכי אלמוג. היא בחרה בשתי שמלות מהסטודיו של ADIVA, אבל מבחינתה זאת הייתה הרבה יותר מבחירת לוקים. "עדי ליוותה אותי מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון בחיבוק ענק, בהתרגשות, בהכלה ונתנה לי להרגיש כאילו אני הכלה היחידה בעולם".

הדבר שהיה לה הכי חשוב הוא להרגיש היא עצמה. בלי תחפושות ובלי משהו שלא מדויק לה. "היה לי חשוב שהשמלות שלי יהיו המדויקות ביותר עבורי, שלא ארגיש "בתחפושת" ועדי הגשימה כל חלום שלי".

אחרי כל מה שהם עברו - דחייה, מלחמות, חששות והמון חוסר ודאות - אלמוג ושלו מסתכלים היום על הסיפור שלהם אחרת לגמרי. "גם החתונה המצומצמת וגם החתונה באפריל היו האירועים הכי מאושרים שידענו בחיינו".