היא לא חיפשה שמלת כלה - היא פשוט יצרה אותה בעצמה: החתונה של קורל וירין

קורל שייבט וירין ימין מכירים כבר מכיתה ז'. הם גדלו באותו אזור, הסתובבו עם אותם חברים והיו חלק מאותה חבורה, אבל באותם ימים אף אחד מהם כנראה לא דמיין שהחברות הזאת תוביל אותם יום אחד לחופה. "יש לי אפילו תמונות מהבית שלו בכיתה ז'." בהמשך ירין עבר לבית ספר אחר, הקשר קצת התרחק וכל אחד המשיך לחיים ולזוגיות משלו. לקראת סוף י"ב החבורה התאחדה מחדש, היציאות והבילויים חזרו - ואיתם גם הקשר בין השניים, רק שהפעם משהו הרגיש קצת אחרת. 

"פתאום היינו ביחד יותר." מה שהתחיל בלי יותר מדי תכנונים הפך לאהבה גדולה, ובעיקר לחברות עמוקה שנשארה הבסיס של הזוגיות שלהם עד היום. "התחלנו מחברים טובים ופשוט נקלענו לסיטואציה שלא היינו מוכנים אליה, לא ידענו לאן זה יוביל ומפה לשם התאהבנו באמת,הפכנו לבני זוג שגם בזוגיות החברות היא במקום הראשון!" הם יחד מגיל 18, כבר תשע שנים, ובנובמבר יחגגו עשור. כמו שקורל מסכמת הכי יפה: "הזמן טס וזה לא מרגיש כל כך הרבה, זה מה שיפה."

ההצעה הגיעה אחרי תקופה משפחתית לא פשוטה. כשנתיים קודם לכן נפטר אביו של ירין, והשניים ידעו שהם רוצים לכבד את תקופת האבל ורק לאחריה להתחיל להתעסק בחתונה. לכן, כשיצאו לחופשה של חודש בתאילנד, קורל הייתה משוכנעת שטבעת היא הדבר האחרון שמחכה לה שם. במשך שבועיים הם טיילו בלי שקורל חשדה בדבר, עד שפגשו חברים מהארץ בקופנגן וקבעו להגיע למסעדה במלון שלהם. 

אפילו הלוק שלה לא ממש שידר "עוד רגע מציעים לי": "הכל היה בכביסה, נשארתי עם טי שירט לבנה ושורט ג׳ינס". לעומת זאת ירין הופיע במכופתרת ומכנסיים לבנים, וגם זה איכשהו לא הסגיר אותו. רק כשהגיעו למקום והרגע התחיל להתבהר, היא הבינה מה באמת תוכנן מאחורי הקלעים. "אנחנו מגיעים למלון, אני לא קולטת מה קורה מולי עד שהוא הוציא את הטבעת והציע לי במקום הכי יפה בתאילנד וביעד האהוב עלי - קופנגן." 

התאריך המקורי של קורל וירין היה 5.3.26, והרעיון היה לחגוג חתונת פורים גדולה ושמחה. הכול כבר היה מוכן, ההתרגשות הייתה בשיא - ואז, ארבעה ימים בלבד לפני החתונה, הם התעוררו לבוקר של טילים. ברגע אחד כל התוכניות נעצרו. "היינו שבורים ומתוסכלים, לא ידענו מה יהיה ולאן זה יוביל, זה הפעם הראשונה בחיים שלי שפשוט ראיתי רק חושך." קורל מספרת שבמשך ארבעה ימים כמעט ולא יצאה מהמיטה, בזמן שהם ניסו להבין איך ממשיכים מכאן ולמצוא תאריך חלופי בין כל האירועים שנדחו באותה התקופה.

בסופו של דבר נמצא תאריך אחד פנוי, שחל בצום י"ז בתמוז. הם המתינו לאישור הרבנות, וברגע שהגיע - סגרו הכול מחדש. החתונה נדחתה בארבעה חודשים, כשבינתיים השמלות כבר חיכו מוכנות וגם קולקציית שמלות הכלה שקורל תכננה להשיק במקביל נאלצה להמתין. אבל מתוך כל חוסר הוודאות הזה, היא בוחרת לקחת איתה דווקא משהו אחר: "הכל הסתדר לטובה, קיבלנו שיעור באמונה - להאמין שיהיה טוב". ארבעה חודשים שהרגישו כמו נצח הסתיימו סוף סוף ברגע שלו חיכו כל כך הרבה שנים.

עבור קורל, בחירת שמלת כלה לא הייתה יכולה להיות עוד משימה ברשימת ההכנות. כמעצבת אופנה שעוסקת בתחום כבר שבע שנים, אחרי שהתחילה בסטיילינג, תפירה ועבודה בסטודיואים ובהמשך פתחה סטודיו משלה, היה לה ברור דבר אחד: "ידעתי שאני אהיה הלקוחה והכלה הראשונה של עצמי!" היא רצתה ליצור משהו שיהיה קודם כול היא - שילוב בין הסגנון האישי שלה לבין השפה העיצובית שפיתחה לאורך השנים. "ידעתי שאני רוצה ליצור שמלה שתראה את האופי שלי, דגמים על זמניים, קלסיים עם שילוב של יחודיות, שמלה שאף אחת לא עשתה מעולם! וכך יצא."

המשימה הזאת הייתה רחוקה מלהיות פשוטה. למרות הניסיון שלה, קורל לא למדה באופן מסודר ליצור שמלות כלה, ולכן התייחסה לשמלות שלה כמעט כאל פרויקט הגמר הגדול ביותר שיכלה לתת לעצמה. "כולם אמרו לי בשביל מה אני צריכה את העומס והלחץ הזה אבל פשוט ידעתי שאני חייבת לעשות את זה!" היא החליטה ליצור שתי שמלות שייתנו לה למעשה שלושה לוקים, וכך ליהנות מהשינוי לאורך הערב בלי לבלות חצי מהחתונה בהחלפות.

השמלה הראשונה תוכננה בשני חלקים, והטריק היה כל כך מוצלח שקורל מספרת שכמעט מחצית מהאורחים בכלל לא הבינו שמדובר באותה שמלה. הבסיס היה שמלת תחרה צמודה בגזרת מקסי עם אבני פנינים, ומעליה מחוך ללא קאפים המחובר לחצאית בגוון פנינה מבריק. פתיחת השרוכים מאחור אפשרה לה להסיר את החלק העליון ולקבל ברגע לוק אחר לגמרי. "כלומר שני לוקים בשמלה אחת! זה הרעיון".

לריקודים היא כבר רצתה להשתחרר - אבל ממש לא לוותר על הדרמה. "אני מתה על נוצות, על סגנון שהוא מעט ״מצועצע״ אבל בקלאס ובסטייל!" לכן הלוק האחרון היה שמלת מיני מנצנצת, סקסית ונוחה, עם בד משובץ אבני סברובסקי ונוצות שקיבלו גם הן טיפול אישי עד שהגיעו בדיוק למראה שרצתה. השמלה הורכבה ממחוך בגזרת קולר עם מחשוף ומחצאית פעמון, וחלק מהאבנים נוספו בעבודת יד. וכיאה למעצבת שכבר חושבת על הכלה הבאה, קורל אפילו משאירה אופציה לעתיד: "הלקוחה הבאה שתרצה את השמלה הזאת תוכל לקבל אופציה גם לחצאית ארוכה".

גם ההינומה הארוכה והקלאסית נוצרה בידיה, עם תחרה שהותאמה לשמלה. מאחורי כל הלוקים היפים האלה היו לא מעט שעות הרבה פחות זוהרות: "היו ימים ולילות שביליתי בסטודיו, שברתי את הראש, תפרתי, פרמתי, בכיתי ובתוך כל הלחץ הזה גם לעבוד על דגמים של לקוחות." אבל דווקא החוויה הזאת נתנה לה משהו שלא הייתה יכולה ללמוד בשום מקום אחר - איך זה באמת מרגיש להיות בצד של הכלה. "למדתי באמת מה כלה צריכה ועכשיו אני מוכנה ללקוחות שלי 100 מתוך 100!"

עוד אחרי ההצעה בתאילנד, קורל וירין כבר ידעו איפה הם רוצים להתחתן - גן האירועים טרה. גם כשהתאריך השתנה וכל התוכניות נאלצו לזוז בארבעה חודשים, המקום נשאר חלק מהתמונה. "הגן מהמם, ידענו ישר עוד אחרי ההצעה ששם נתחתן". לצד המראה של המקום, מבחינתם היו שני דברים שעשו את ההבדל: האוכל ורחבת הריקודים. "האוכל מושלם, הרחבת ריקודים הכי מזמינה שיש וזה היה לנו הכי חשוב!"

אחרי דרך שהתחילה כחברות בחטיבה, הפכה לזוגיות בגיל 18, המשיכה בהצעה מפתיעה בקופנגן ועברה גם דחייה כואבת ממש רגע לפני החופה - קורל וירין סוף סוף קיבלו את הערב שלהם. אולי לא בתאריך המקורי ולא בדיוק בדרך שתכננו, אבל אחרי כמעט עשור יחד, גם עוד ארבעה חודשים לא הצליחו לעצור אותם.