הגיע בשביל המטבח, נשאר בשביל האהבה
קמילה טוקוש וירין דוד ברוך כנראה לא דמיינו שהדרך שלהם לחופה תתחיל דווקא במטבח של ההורים שלה. ירין, שעובד כנגר, הגיע יום אחד לבית המשפחה כדי לקחת מידות למטבח חדש, ובדרך הכיר את מי שתהפוך לאשתו. "הוא הגיע בשביל מטבח ובסוף יצא משם עם אשתו לעתיד", מספרת קמילה על ההיכרות הלא שגרתית שלהם. אלא שבאותה תקופה זוגיות בכלל לא הייתה בתוכניות שלה. "לא רציתי להכיר אף אחד ובטח שלא חשבתי שהגבר שהגיע אלינו הביתה במסגרת העבודה שלו יהפוך להיות בעלי."
למרות החיבור הטבעי שנוצר ביניהם, הרומנטיקה לא הייתה שם מההתחלה. השניים התחילו לדבר, התקרבו ובהדרגה הפכו לחברים הכי טובים. במשך שנה וחצי הם היו שם אחד בשביל השנייה, שיתפו בכל מה שעובר עליהם, דיברו שעות ואפילו התייעצו זה עם זו על דייטים עם אנשים אחרים. כן, בזמן ששניהם חיפשו אהבה במקומות אחרים, היא כבר הייתה ממש מתחת לאף שלהם. החברות הקרובה הפכה בסופו של דבר לבסיס לסיפור האהבה שלהם, כזה שהתחיל בלי שום תוכנית מוקדמת והוביל אותם עד לחופה.
שלוש שמלות, שלוש גרסאות של קמילה
אם יש משהו שקמילה ידעה לגבי שמלות הכלה שלה, זה שהיא ממש לא מתכוונת להסתפק בלוק אחד. היא בחרה בשלוש שמלות שונות, שכל אחת מהן מייצגת צד אחר באישיות שלה. "היה לי חשוב שלא יהיו לי שלוש שמלות שמרגישות אותו הדבר, אלא שכל אחת תביא צד אחר שלי."
את השמלה הראשונה בחרה אצל המעצבת דניאלה חג׳ג׳, ולמרות שהגיעה למדידה עם רשימת דרישות ברורה מאוד, השמלה שכבשה את הלב שלה הייתה בדיוק ההפך ממה שתכננה. "אני לא רוצה נפח, אני לא רוצה מחוך ואני לא רוצה בופונים במותניים", הכריזה כשהגיעה לסטודיו, ואז מדדה את השמלה הראשונה, שכללה בדיוק את שלושת האלמנטים האלה. התוצאה? אהבה ממבט ראשון. שמלה לבנה, נפוחה ונסיכותית, עם מחוך שעבר התאמות מדויקות והמון נוכחות, אבל עדיין במראה נקי וקלאסי. מהרגע שראתה את עצמה במראה, כבר לא היה לה ספק שזאת האחת.
תהליך העבודה עם דניאלה כלל שינויים במחוך, דיוק של כל פרט והתאמות עד לתוצאה הסופית. מבחינת קמילה, השילוב בין העיצוב החלומי לליווי המקצועי הפך את הבחירה למוצלחת במיוחד. "החוויה בסטודיו הייתה מבחינתי מקצועיות ברמה הכי גבוהה. בסוף קיבלתי, בלי יוצא מן הכלל, את שמלת החלומות שלי."
השמלה שחיכתה לה בניו יורק
לשמלות השנייה והשלישית קמילה רצתה משהו אחר לגמרי, אבל הדרך למציאתן הייתה קצת פחות פשוטה. אחרי שכבר סגרה את השמלה הראשונה בסטודיו אחר, היא נתקלה בכמה מקומות שבהם הרגישה שהיחס כלפיה משתנה ברגע שמבינים שהיא מחפשת רק שתי שמלות נוספות. החוויות האלה גרמו לה לחשוש מהמשך החיפושים, עד שהגיעה לסטודיו של המעצבת נוי אליהו.
אצל נוי היא מצאה בדיוק את החוויה שחיפשה: יחס חם, סבלנות, הקשבה אמיתית ורצון להגשים לה את כל החלומות. "הרגשתי שבאמת רוצים להגשים לי את מה שאני מדמיינת, ולא רק “לסגור שמלה”." מספרת קמילה, שהתאהבה לא רק בעיצובים אלא גם בתהליך כולו.
אלא שגם כאן חיכתה לה הפתעה. השמלה השנייה שמדדה הייתה יפה, אבל משהו עדיין לא הרגיש מדויק. נוי ביקשה ממנה להמתין שבועיים לשמלה חדשה שנמצאת בתפירה בניו יורק, והבטיחה שהיא תהיה מושלמת עבורה. כשהחתונה כבר מתקרבת, שבועיים של המתנה לשמלה שמעולם לא ראתה נשמעו כמו הימור לא קטן, אבל קמילה החליטה לסמוך עליה.
"אחרי שבועיים הגעתי, לבשתי אותה ופשוט נפלה לי הלסת." השמלה שהגיעה מניו יורק הייתה כל מה שקמילה חיפשה ואפילו יותר. עיצוב יוצא דופן, חצי תחרה וחצי שקוף, עם גזרה שמחמיאה לגוף ומשלבת בין מראה נועז לאלגנטיות מדויקת. "מבחינתי היא הייתה כמו תכשיט על הגוף נועזת, אלגנטית ולא משהו שרואים בכל מקום."
ללוק השלישי כבר היה לה ברור שהיא נשארת אצל נוי. הפעם היא בחרה בשמלת מיני מהקולקציה החדשה, עם פרטים קטנים ומיוחדים ובד שיוצא מאזור המותניים ויוצר אפקט של שובל. שמלה צעירה, קלילה ומדויקת לריקודים, אבל כזאת שלא מוותרת על הנוכחות. "ברגע שלבשתי אותה הרגשתי כמו דוגמנית." וכך, לאורך הערב, קמילה עברה בין שלושה לוקים שונים לחלוטין: שמלת נסיכה לחופה, שמלה שנראית כמו תכשיט ושמלת מיני למסיבה. שלושה סגנונות, שני בתי אופנה וכלה אחת שידעה בדיוק איך היא רוצה להרגיש בכל רגע.
מהחופה הקלאסית ועד לאולם שכולו וואו
כשזה הגיע לבחירת המקום לחתונה, לקמילה דווקא לא היו שום התלבטויות. בזמן שזוגות רבים עוברים בין אולמות, פגישות וטעימות, היא ידעה מראש בדיוק איפה היא רוצה להתחתן. "לא הלכתי לראות אפילו אולם אחד." היא מספרת. אחרי שביקרה לאורך השנים באינספור אירועים ברחבי הארץ, הבחירה שלה הייתה
מתחם האירועים גבריאל, ולא היה צורך לבדוק שום אפשרות נוספת.
יחד עם המפיק שלהם, התחילו השניים לתכנן את האירוע. לקמילה היה חזון עיצובי ברור: חופה קלאסית, נקייה ומינימליסטית, שתאפשר לרגע המרגש לעמוד במרכז, ומנגד אולם שיגרום לאורחים לעצור ולהתפעל מהרגע שייכנסו אליו. "היה לי חשוב ליצור ניגוד בין החופה לבין מה שמחכה לאורחים בפנים." היא מסבירה.
מי שהפך את החזון למציאות היה דודו גבאי, מעצב הבית של גבריאל, שיצר עבורם חלל חגיגי ויוקרתי עם המון סטייל. פרחים לבנים מילאו את האולם, נרות הוסיפו אווירה רומנטית ופרטים קטנים השלימו את התמונה. על המסכים הוצג לוגו שעוצב במיוחד עבורם, לכל אורח חיכה תפריט אישי ושטיח ענק ומיוחד שינה את מראה החלל וחיבר את כל האלמנטים העיצוביים למראה אחיד ומרשים.
אבל מבחינת קמילה, החוויה בגבריאל הייתה הרבה מעבר לעיצוב. היחס האישי, הליווי של הצוות והתחושה שכל פרט חשוב הפכו את ההכנות ואת האירוע עצמו לחוויה מיוחדת. וגם הקולינריה קיבלה מקום של כבוד. האורחים המשיכו לשלוח הודעות ולהחמיא על האוכל גם אחרי החתונה, ואחד הרגעים הבולטים הגיע דווקא בשלב הקינוחים, כשעגלות ענק נכנסו היישר לרחבת הריקודים והפכו את הקינוחים לחלק מהמסיבה.
"עד היום אנחנו מקבלים הודעות מאנשים שאומרים לנו שהם לא זוכרים מתי הם נהנו ככה באירוע." מספרת קמילה, שקיבלה בסיום הערב את האישור הכי טוב לבחירה שלה. מבחינתה, גבריאל היה המקום הנכון מהרגע הראשון, "מרגישים שהצוות שם שם את הלב שלו בכל אירוע ואירוע, והתחושה הזאת ליוותה אותנו לאורך כל הדרך."
והטיפ של קמילה לכלות שבדרך...
אחרי שלוש שמלות כלה, אינספור פרטים קטנים וחתונה שהייתה בדיוק כמו שדמיינה, לקמילה יש גם מסר לכלות שמתכננות עכשיו את היום הגדול שלהן. "הטיפ הכי גדול שלי הוא לזכור שזה היום שלכן." היא אומרת, וממליצה לכל אחת לבחור את מה שהיא באמת אוהבת, להקיף את עצמה באנשים הנכונים ולסמוך על הספקים שבחרה. וביום החתונה עצמו? פשוט ליהנות. לא לנסות לשלוט בכל פרט, לא להתעכב על דברים קטנים ובעיקר לזכור לעצור מדי פעם ולהסתכל מסביב. על המשפחה, החברים, האווירה וכמובן על האדם שאיתו בחרתן לחלוק את החיים.