יצאו מהקופסא: חתונה אורבנית באותנטיות מושלמת

סיפור האהבה הזה לא דומה לאף סיפור ששמענו עד כה. זה לא הסיפור שאנחנו רגילים לשמוע, בו הבחור התחיל עם הבחורה והציע לה נישואין מאוחר יותר על ציר הזמן. לכן, עוד לפני שהתחילו לתאר בפנינו ענבל מרגלית (27) ואמיר מנחם (29) את סיפור החתונה שלהם כבר ידענו שאנחנו הולכים לשמוע על אחת לא שגרתית ומיוחדת במינה. ותאמינו לנו, לא התאכזבנו.

הקשר החזק של השניים צלח בגבורה את כל המכשולים שמצפים לזוג כה צעיר. הם תמכו אחד בשני בתקופת הצבא הלא פשוטה וגם כשטס מנחם לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה ומרגלית נשארה בארץ, הקשר נותר יציב ואיתן, "בחרנו להישאר ביחד למרות המרחק", מספרת מרגלית ומוסיפה, "אפשרנו זה לזו לפרוח וזה מאד חיזק אותנו". כשחזר מנחם מהטיול הגדול, עברו השניים להתגורר ביחד בתל אביב.

מרגלית, מאפרת במקצועה, החליפה כובעים ליום אחד, ביום החתונה שלה. "בתור מאפרת שרגילה להיות בצד השני, ידעתי שאני רוצה לבוא בגישה משוחררת, ושאין מה להילחץ", היא מספרת. ובכל זאת, מציינת מרגלית שהחוויה בצד השני של המתרס הרגישה מאד שונה ואישית. היא סוף סוף זכתה לחוות את ההתרגשות והאושר העילאי שזוכות להרגיש הכלות שהיא מאפרת ביום חתונתן.

את מיסוד הקשר חגגו בני הזוג בחתונה אורבנית אותנטית. הלוקיישן: בר קוקטיילים עם רצפה מצוירת כמו של פעם בלב ליבה של תל אביב, שהוסב לאולם אירועים אינטימי אליו הוזמנו 170 אורחים. מוסיקת עולם והיפ הופ ליוו את המוזמנים בקבלת הפנים, ונורות קטנות קישטו את המקום בהמונותיהן והעניקו לו אווירה רומנטית. מנחם התהדר בחליפה שחורה קלאסית עם פפיון, ומרגלית בשמלת כלה וינטג'ית ושיקית ארוכת שרוולים ומלאת תחרה שאליה לווה מעיל פרווה (סינתטית כמובן) לבן. הניחוח: אורבני להפליא עם זיקה לסרטי פילם נואר של פעם. 

גם טקס החתונה היה בלתי רגיל, שכן הזוג, שהתחתן בחתונה אזרחית, בנה את טקס החתונה בעצמו, "בחרנו לא להתחתן דרך הרבנות ומי שחיתנה אותנו הייתה אישה, חברה טובה של המשפחה", מספרת מרגלית. שום כוס לא נשברה בחופה הזו ובני הזוג הוכרזו כבעל ואישה על ידי מנחת הטקס. מה עוד מעניין במיוחד? בזמן החופה הושקו לחיים כוסות יין בשלוש שפות שונות, בעברית, ביוונית ובצרפתית – בהתאם למוצא של המשפחות. 

ניכר שמנחם ומרגלית לא נצמדים למוסכמויות אלא נשארים נאמנים לעצמם ועושים את הכל בדרך המיוחדת שלהם. האותנטיות והייחוד בהם התברכו זורחים החוצה ובעיקר נותנים לנו הרבה השראה. לא הרבה סיפורים מותירים אותנו עם מוסר השכל, אך המסר פה מאד ברור - קופסאות נועדו כדי לצאת מהן.