עומר בניטה ונועם בנישתי הכירו כשהיו ילדים ממש בישוב בו למדו, כשעומר היתה בת חמש- עשרה היא עברה עם משפחתה דירה והקשר נותק. כמה שנים קדימה- טיול אחרי צבא, דרום אמריקה, עומר נמצאת בהוסטל בארגנטינה, יושבת במרפסת ורואה שני אנשים מנסים לפתוח את שער הכניסה ללא הצלחה, היא ניגשת לעזור להם ושמה לב שהם מוכרים לה: "הבנתי שזה נועם וחבר שלו, היו חיבוקים, נשיקות, השלמת פערים של שמונה שנים בערך, מאז הטיול שלנו בדרום אמריקה היה ממש משותף, התחלנו לטייל ביחד, הפכנו לחברים מאוד מאוד טובים, למרות שכולם מסביבנו שאלו מה קורה בנינו, התשובה הייתה ברורה - אנחנו פשוט חברים ממש טובים! חצי שנה אחר כך חזרנו לארץ והמשכנו לשמור על קשר, נפגשנו מלא, עד שהתחלתי להרגיש שהקשר בינינו מקבל תפנית ומתחילה להיות הרגשה שונה והרבה יותר קרובה ורצינית. אחרי שלושה חודשים התחלנו לצאת באופן רישמי".
הצעת הנישואים קרתה במדריד: "הוא לקח אותי לטיול בפארק "רטירו" במדריד, הסתובבנו וטיילנו מלא, הגענו למקום יפה ממש ופתאום הגיעה צלמת מקומית ושאלה אם בא לנו להצטלם, וברגע שבו אנחנו עומדים להצטלם תמונה לגמרי תמימה מבחינתי, נועם כורע ברך ושולף טבעת! אני פרצתי בבכי והוא התפוצץ מצחוק, אחר כך הבנתי שהכל היה מתוכנן מראש, המיקום שאליו הגענו, השעה, הצלמת שחיכתה בצד והתחבאה, ההצעה שלה לצלם אותנו- הכל היה מתוכנן ומבויים במדוייק".
עומר משתפת אותנו שתכנון החתונה עבר בקלות ואפילו בכיף, הם הרגישו שהם מגשימים חלומות. החתונה התקיימה במתחם האירועים הגבעה בברנר: "חד משמעית הבחירה הכי טובה שעשינו. נתחיל באיך שהאולם נראה, הכי קלאסי, יפה, מושקע ומדוייק, שילוב של גן מטופח ברמות עם אולם אורבני מושלם. השירות שלהם היה מעל ומעבר, חשבו על הכל, דברים שאפילו לא עלו לנו לראש".
לעומר היו שתי שמלות כלה, השמלה הראשונה היתה בעיצובו של
אלון ליבנה והיה חשוב לה להרגיש בנוח: "שמלת החלומות שלי, זאת השמלה השנייה שמדדתי, כמעט לא התלבטתי בכלל, הליווי בסטודיו של אלון היה מדהים, זמינים לכל שאלה, הכל יצא מדויק למידות שלי".
את השמלה השניה היא היא סגרה דרך מכירת הפופ אפ של המעצבת
ליז מרטינז: "יש אצלה מבחר מטורף של שמלות מעלפות ובמחירים נגישים אם הולכים לפופ אפ. לקחתי לה ועשיתי לה כמה שינויים ותיקונים והיא הייתה מדוייקת לשמלה שנייה, נוצצת, קלילה ונוחה ממש".
עומר משאירה אותנו עם טיפ לכל הזוגות שבדרך: "תהנו מכל רגע, אל תוותרו על כלום בדרך אבל תזכרו להישאר בפרופורציות. תהיו חברים טובים אחד של השנייה בדרך, ופשוט תהנו, זה רגע שלא חוזר".
