לא
אין לתופעה הזו תרופת קסם, וגם לא משככי כאבים. בבוקר שאחרי החתונה אתן עלולות
להתעורר, כלות יקרות, ולגלות שכל זה נגמר. שהערב החשוב עבר, שבזבזתן חודשים (אם לא
שנים) בציפייה ליום הזה, ועכשיו כשאתן מאחוריו כל מה שהוא השאיר זה חלל ענק, לבן,
שרק מחכה להתמלא בפטיפורים שנשארו ספייר מהמתנות שהכנתם לאורחים בסוף הערב.
* יש לך עוד מלא ארגונים עד החתונה? מצאת אולם אירועים?
אל תלבשי את שמלת הכלה ביום שאחרי, זה לא יגרום לך להרגיש יותר טוב (צילום: shutterstock)
רואה
את סרט החתונה בלופ
ניבה
לוי, כלה שנישאה לפני חודשיים, חווה כעת את הריקנות שלאחר תכנון החתונה. "מיד
אחרי החתונה טסנו לירח דבש של שבועיים, ומאז שחזרנו עבר כבר חודש וחצי, ואני לא
יודעת איך להסביר את זה, החזרה לשגרה זוחלת כמו צב. התעסקתי בהפקת החתונה כמעט שנה,
הרגשתי מלאה ומאושרת מכל הארגונים והרגשתי שהחתונה הייתה חלומית ומושלמת".
"דחיתי
כל מיני דברים לימים שאחרי החתונה בגלל העומס. דברים לא כייפים במיוחד שהעדפתי לא
לחשוב עליהם, כמו תרגילים להגשה באוניברסיטה, חיפוש עבודה ועוד", מספרת לוי. אבל
מאז שהחתונה הסתיימה היא מודה שלא הגיעה להשלים את כל המטלות שלה, לא בגלל שלא היה
לה זמן, אלא מחוסר חשק שרק הולך ומתעצם. "יותר מחודש אחרי, אני עדיין מתעסקת
בתמונות מהאירוע, ראיתי כבר חמש פעמים את סרט החתונה לבד, בזמן שאני מבשלת במטבח, ואני
עדיין עושה אלבומים להורים. כל פעם שמגיעים חברים אנחנו מאלצים אותם לראות את הסרט
המלא, וזה כל מה שאנחנו מצליחים לדבר עליו. בקיצור שיא הרדידות".
"זה
מגיע למצב שאני לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה בחיים משהו אחר חוץ מלארגן חתונות.
כבר חשבתי לעזוב את המקצוע שלמדתי ולחפש עבודה במשרד הפקות – הכל כדי להמשיך את
"החלום הזה" שמאוד קשה לי להתעורר ממנו", מסכמת לוי.
דיכאון
פוסט חתונה
אומרים
ש"צרת רבים חצי נחמה", ולוי היא באמת לא הכלה היחידה שמרגישה כך, אבל
במקרה הזה, זה לא כל כך עוזר לה. גם את נעמה טל הזהירו מראש שזה עלול לקרות לה,
סוג של דיכאון פוסט-חתונה, אבל היא הייתה כל כך שקועה בלתאם פגישות עם ספקים שלא
היה לה זמן להקשיב. "כולם אמרו לי שזה יקרה לי, אפילו גברים ידידים שלי שכבר
התחתנו והודו שיש תחושת ריקנות כשזה נגמר, אבל לא תכננתי שזה יתקוף אותי".
טל
מספרת שכל פעם שהיא שומעת על חברות אחרות שעדיין נמצאות בשלבי התכנון מתעוררים בה
ניצוצות של קנאה, ופעם אחת אפילו הזמינה את עצמה למדידת שמלה של חברה לא כל כך
קרובה, רק כדי לחוות זאת שוב מקרוב.
"אני
לא מרגישה רע עם התחושה הזו, כי אני יודעת שגם חברות שלי עברו את אותו הדבר, ובשלב
מסוים זה יעבור לי. השאלה היא רק מתי", מתנחמת טל. "לפעמים יש לי הרגשה
שאני כבר בחצי הדרך החוצה, ואני יודעת שזה נשמע כמו הודאה של מכורים במכון גמילה,
אבל זה באמת משהו שצריך להיגמל ממנו. הייתי בחתונה של חברים לא מזמן, הם עשו הפקה
מטורפת והחתונה הייתה מדהימה, וכל הזמן חשבתי מה אני הייתי יכולה לשפר וללמוד מהם
לחתונה שלי. אבל בסוף הערב נזכרתי שהחתונה שלי הייתה מושלמת, ונגמר, וזהו וטוב
שהיה".
לא צריך להגזים, וגם זה יעבור. זו לא התמכרות מהסוג הזה. (צילום: shutterstock)
עלמה
יסעור, גם היא כלה שהתחתנה לפני קצת פחות מחצי שנה. אבל היא בניגוד לאחרות חווה
פחות את המשבר המדובר. "אני שכירה, והייתי צריכה לחזור לעניינים די מהר, אז
לא ממש הייתה לי ברירה ולא יכולתי לשקוע בהרהורים נוסטלגיים תוך צפייה באלבומי
החתונה".
יסעור מגחכת ומספרת שגם היא חוטאת לפעמים במחשבות על לימודי עיצוב,
כדי שתוכל לפרוש מהמקצוע הנוכחי שלה ולעצב שמלות כלה, אבל יחד עם זאת היא ריאלית
והיא מבינה שזה כנראה כבר לא יקרה בחיים האלו. "לכלות שעוד לא יצאו מזה אני
מציעה להתמקד בפרויקטים – עיצוב הבית מחדש, או אפילו קורס קונדיטוריה יכול להיות
נחמד ואולי לפתור את הבעיה. בכל מקרה כל כלה כזו צריכה להגיד תודה שהיא לפחות
נהנתה מארגון החתונה, כי לכלות מסויימות זה סבל שלא נגמר".
כתבות נוספות:
שרי גבעתי כבר מחכה לחתונה
וילונות! זה מה שעושים בסוף עם שמלת הכלה
קולקציית שמלות כלה 2012 של פנינה טורנה
אתן כבר אחרי החתונה אבל לא יכולות להרפות? ספרו לנו על זה בעמוד הפייסבוק של וואלה! מזל טוב
