לילך (36) ושירי (33), התחתנו עם בחיר ליבן כשהיו בשנות ה-20 לחייהן. מערכות היחסים שלהן, כמו גם החתונות שמיסדו את החיים המשותפים, היו ככל האחרות: הן חשבו על משכנתא ומשפחה, לא היססו להוציא סכומי עתק, והתלוצצו כמו כולם, במעמד החתימה על הכתובה, על היות הטקס שמרני וחסר טעם.
חושבים על משכנתא ומשפחה. (צ' - shutterstock)
לילך (שם בדוי) הכירה את הגרוש שלה כשהייתה בת 16. שבע שנים לאחר מכן הם החליטו להתחתן. "ההחלטה הייתה ברגע, ושלושה חודשים אחריה היינו נשואים", היא נזכרת. "מהר מאד אחרי החתונה התחלתי להרגיש שהסיבות לה לא היו נכונות, ואחרי שבעה חודשים עזבתי את הבית".
המעבר למגורים משותפים הקדים את החתונה, כאשר שלושה חודשים לאחר שהתחילו לצאת הם כבר עברו לגור יחד ביחידת דיור אצל הוריו. "החיכוכים הגיעו ממקום אחר. בעיקר בגלל צורות התנהגות מסוימות שלו, שבחרתי להתעלם מהן בזמן שיצאנו, ונראו לי פתאום מאד משמעותיות", היא מספרת. "קמתי בוקר אחד והבנתי שאני בתוך מערכת נישואין. ואז נפל לי האסימון שעם מה שיש לי פה אני לא רוצה לחיות, וזה קרה אחרי ארבעה חודשים".
יש גבולות באהבה
שני הסיפורים, הם תסריטים אופציונאליים לסרטי קיטש אמריקאיים. במקרה של לילך, ילד וילדה מתחברים בבית הספר התיכון, ושורדים, בחברות תמימה וחסרת פשרות, את השנים הכי מבולבלות בחיים; "הוא היה אהבה גדולה מאד שלי, אבל אהבה אחרת, של ילדים. עם הזמן השתנינו, והשינויים הללו גרמו לקשר להרגיש אחרת", היא מתארת.
אהבה של ילדים. (צ' - shutterstock)
הגרוש של שירי (שם בדוי) היה גם החבר הראשון והאהבה הראשונה, "הכרנו כשהייתי בת 21 וכעבור שנה כבר התחתנו. הגירושין הגיעו אחרי שנה וחצי. הייתי מסונוורת מאהבה עד שלא ראיתי כל פגם באישיות שלו. בדיעבד, היו פגמים שהובילו לחוסר ההצלחה של הקשר", היא מסבירה.
עד החתונה זה יעבור
חנה נאמן, יועצת זוגיות ותיקה, מסבירה שהסיבות בגינן זוג נכנס לברית הנישואין מהוות לעיתים את העילה לגירושין. "בחורה יכולה להתאהב בבחור כי הוא בזבזן, ספונטני, אוהב לבלות ואינו נח לרגע. אחרי הנישואין, הבזבזנות, הספונטניות, והבילויים ללא הפסקה מציבים מכשול ליציבות הנדרשת משני בני הזוג לצורך הקמת התא המשפחתי".
לדבריה, "לפני הנישואין אנחנו נמצאים בשלב ההתאהבות – גם אם אנחנו מודעים למגרעות של בן או בת הזוג, אנחנו משוכנעים שביכולתנו להשביחם או לשנותם. בן הזוג מהמר, אך אנחנו משוכנעים שנוכל לשנות אותו; בת הזוג מבלה כל לילה עד השעות הקטנות של הבוקר, ואנחנו משוכנעים שזה ייפסק כשהיא תעמוד בפני הקמת משפחה. כמובן, פרק זמן מסוים אחרי הנישואין אנחנו מתפקחים והמציאות מפוצצת את פנטזיית ההתאהבות, שביכולתנו לשנות את בן הזוג".
אוהב לחיות על הקצה? לא בבית. (צ' - shutterstock)
השאלה המתבקשת, אם כך, היא מה גורם לנו לחפש תכונות כאלה או אחרות בבני הזוג? "יכולת ואופן הבחירה הינה פונקציה של החינוך שהוטמע בנו", אומרת נאמן. "אנחנו מחפשים את אותן התכונות שאין בנו ושאמורות להשלים אותנו. אך, כשתכונות אלה אינן מוצאות את המינון המתאים ליצירת מצב נכון להקמת משפחה, הן אינן בגדר השלמה אלא הריסה".
