חתונה מצריכה מבני זוג הרבה מאוד ארגונים ופרוצדורות, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא המעבר ברבנות. על פי החוק, בכדי לרשום נישואין, בני זוג צריכים להופיע יחד בלשכת רישום נישואין במועצה הדתית שבאזור מגוריהם של אחד מבני הזוג, בין שלושה חודשים ל-45 יום לפני מועד החתונה. נשמע פשוט? פרוצדורלית ומהותית, מדובר בהליך קשוח ובלתי נסבל עבור חילונים, שהתקנות המחמירות של הממסד הדתי מעיקות ומקשות עליהם.
מכשול נוסף בדרך לחתונה כשרה. הרבנות (צילום: shutterstock)
בעת הרישום במועצה הדתית, נדרשים הזוגות לשלם אגרה בסך 600 שקלים עבור קבלת השירותים, בהם פתיחת תיק נישואין, הנפקת תעודת נישואין וכתובה ורב לעריכת הטקס, כשעל בני הזוג לשאת בהוצאות נסיעתו וחזרתו מהאירוע, אם החתונה לא מתקיימת באזור מגוריו. אם נולדתם בחו"ל צפו לקשיים נוספים. או אז תצטרכו להוכיח שהוריכם רשומים בקהילה יהודית שמוכרת על ידי רב אורתודוקסי. עולים מברית המועצות לשעבר? תהיו חייבים להוכיח שסבתא שלכם הייתה יהודייה.
"הליך גזעני בחסות המדינה"
המפגש של דימה מוטל (26), שנישא במרץ האחרון לשלומית קרני (27), עם הרבנות, עורר ביקורת ציבורית רבה בנושא. "גיליתי שכל מי שההורים שלו לא התחתנו בישראל צריך להוכיח שהוא יהודי. מכיוון שאני מתחתן בפעם הראשונה, לא הייתי מודע לתהליך הזה, חשבתי שזה מסתכם בהצגת מסמכים בלבד, דיון קצר ואישור פורמלי. אבל כשדובבתי חברים שעברו את התהליך וגיליתי מה הם עברו ומה שאלו אותם והזדעזעתי", הוא אומר.
אתה נימול? מתי קיבלת וסת? שאלות פולשניות בחסות הרבנות (צילום: shutterstock)
"עברתי תהליך גזעני ומשפיל של חקר היהדות בבית הדין הרבני בחיפה. נשאלתי אם אני יהודי, אם אני נימול, איפה חתכו לי ומתי, ואמא שלי עברה סדרה של שאלות, כמו 'כמה אחים יש לך?', 'האם אחיך נשוי ליהודייה?', 'האם הבת שלך נשואה ליהודי?', 'מתי אמא מתה?', 'מתי אבא מת?', 'האם הם קבורים בבית קברות יהודי?' וכדומה". מתאר מוטל שאימו נאלצה לעבור מבחן ידע ביידיש, שבדק האם היא מכירה את השפה, ושאביו התבקש להציג את האלבומים המשפחתיים ולהסביר מי מופיע בהם.
מוטל כתב את הרשמים שלו מהפגישה בפייסבוק, בינואר השנה, וקיבל תגובות תומכות. "לא שיערתי בנפשי שכל כך הרבה אנשים מרגישים את אותו הדבר, את אותו הכעס והתסכול. לא ייתכן שיש הליך כזה שמתקיים בחסות המדינה. נכון, קיבלתי בסוף את האישור המיוחל, אך הסיום הצורם ממש לא נחתם ב'סוף טוב - הכול טוב', נותרה צלקת של השפלה ותחושת אפסות".
מה תביא הרפורמה?
נוסף על כל אלו, מועצות דתיות מסוימות שואלות נשים על תאריכי הוסת הצפויים שלהן, ומחייבות אותן בסדרת מפגשים חינוכיים, שמלמדים ומפרטים את חובותיהן כלפי הבעל. כמו כן, אם תיכננתם חתונה בימי בין המצרים אתם צפויים להתקל בסרוב, גם אם הצטיידתם בפסק הלכה שמתיר זאת ומצאתם רב אורתודוקסי שהסכים להשיא אתכם. אם התגיירתם תהיו חייבים להוכיח שהגיור שלכם מוכר ושאתם שומרים מצוות.
להירשם בכל מקום. הרפורמה של בנט (צילום: יחצ)
כל זה לא עתיד להשתנות בקרוב, אבל ההתנהלות המעיקה הזו כן צפויה להשתפר. השר לשירותי דת, נפתלי בנט, מקדם רפורמה לפתיחת אזורי הרישום לנישואין וביטולן של עשרות מועצות דתיות. נכון לרגע זה, רישום נישואין בישראל נעשה לפי חלוקה אזורית, כשבני זוג יכולים להירשם לנישואין במועצה דתית מקומית השייכת לאזור מגוריהם בלבד. כתוצאה מכך, פקידי הרישום במועצות הדתיות מערימים קשיים על זוגות, יהודים או מתגיירים, מסיבות שונות. הרפורמה תאפשר להם להירשם לנישואין בכל מקום בו יחפצו ולא תכפיף אותם למועצה דתית מסוימת.
הרבנות הראשית בחרה להגיב לכתבה: "הרבנות היא חלק אינטגרלי בתהליך הנישואין. רושם הנישואין מוסמך על ידי הרבנות הראשית להעביר מכתב למשרד הפנים שמשנה את הסטטוס מרווק לנשוי. אחת החובות של המועצה הדתית היא לגבות 600 שקלים אגרה מבני הזוג על תהליך רישום הנישואין. במידה והזוג פונה למועצה הדתית במקום מגוריו, הוא רשאי לקבל רב מקדש ללא תשלום, כאשר שני הצדדים רשאים לתאם ביניהם תנאים אחרים, ללא התערבות חיצונית.
"לגבי הטענה כנגד ההליך לבירור יהדות, הנוהל אומר שכל מי שעלה לארץ אחרי 1990 מופנה לבתי הדין הרבניים להליך בירור יהדות, שניתן בחינם על ידי המדינה. הטענות על גזענות מופרכות, כי השאלות שנשאלו בני משפחתו דימה מוטל הן פרוצדורה נדרשת, גם אם לא נעימה. ב-20 אחוז מהמקרים כתוב על תעודת הלידה של האם המחתנת שהיא לא יהודייה, וזה אומר שילדיה לא יהודים על פי ההלכה. המטרה שלנו היא, אם כן, למנוע מאלו ללכת להליך קשוח של גיור. במקום, אנחנו מאפשרים הליך ידידותי, שכולל מילוי טופס באינטרנט והמתנה קצרת מועד לשימוע בבית הדין הרבני".
