מכירות את רותם רוטר? מה לגבי ציפי אלון? ואת גאולה סער? שלוש הנשים האלה הן מהאליטה של החברה הישראלית, אולם הן מוכרות יותר בשמות רותם סלע, ציפי חוטובלי וגאולה אבן.
סלע, חוטובלי ואבן הם שמות המשפחה שלהן מלפני הנישואים, והן בחרו להשאיר את השמות שאיתן גדלו, גם לאחר שהן ובני זוגן הבטיחו אחת לשני לחיות ביחד באושר ועושר לנצח (מה שלא תמיד הצליח) וגם לאחר הקמת משפחה משותפת.
ניתן רק לשער שהסיבות שבחרו להשאיר את שם המשפחה שאיתו גדלו הן המוכרות הציבורית, הזהות הסליבריטאית ומספר החיפושים הגדול בגוגל, שמתבססים על שם משפחתן מלפני הנישואים.
איזה שם משפחה תבחרי להשאיר? (צילום: shutterstock)
מאיפה הגיע אלינו שינוי שם המשפחה?
בניגוד למה שנהוג לחשוב, מקורות המסורת שמכתיבה את שינוי שם המשפחה של האישה לזה של הגבר אינם כה עתיקים. המנהג התחיל מאנגליה, הגיע לארה"ב עם כיבושה בידי הבריטים במאה ה - 17 או ה - 18, והתפשט בבריטניה רק במאה ה - 19.
הסיבה להתפתחות ההתנהגות הזו, היה חוק בשם Coverture שקבע שמהותה וקיומה של אישה נשואה תלויים בבעלה, ולפיכך אין לה יותר זכויות משל עצמה: אסור לה להיות בעלת קניין, לחתום על חוזים, לרכוש השכלה וכיו"ב. החוק לא הכתיב שינוי שם משפחה, אולם ד"ר ג'ואנה ביילי מאוניברסיטת אוקספורד טוענת שהמציאות שנוצרה מהחוק דרשה זאת.
למרות שאסור היה לנשים להיכנס לחוזים כלכליים, הן היו אלה שקנו מוצרים עבור הבית. היות ורוב הקניות נעשו בהקפה, שכן המזומן לא היה נפוץ, היה עליהן להשתמש בשם שנותן אמון ושמאפשר יחסים כלכליים, ומכאן המעבר לשימוש בשמו של הבעל. אגב, מעניין לציין שאפילו בחברה הפטריאכלית הזו, אישה לא נשואה הייתה בעלת זכויות ויכלה להחזיק רכוש.
שם המשפחה השתנה באופן אוטומטי
לפי ד"ר מיכל רום, מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר - אילן, בישראל, ברוב הגדול של המשפחות ההטרו - סקסואליות, הנשים מאמצות את שם המשפחה של בן זוגן, הילדים מקבלים את שם האב והגברים אינם משנים את שם משפחתם, ככל הנראה. אין בידיה של ד"ר רום נתונים מדוייקים שכן, נכון לשנת 2009, לא נערך מחקר אמפירי שיטתי בנושא, כולל בידי משרד הפנים שמבצע את ההחלפות. ייתכן וההסתרה היא מכוונת.
ד"ר אורית קמיר, מנהלת - שותפה למרכז הישראלי לכבוד האדם, הציפה בשנת 2005 את הסוגייה לפיה משרד הפנים משנה אוטומטית את שם המשפחה של אישה נשואה לזה של בן זוגה, בלי שביקשה ואפילו שיש חוק שאסר זאת. זאת, על - אף התנגדות של חלק מהנשים לשינוי שם משפחתן ומאבקים משפטיים נגד השינוי.
כיום, ככל הנראה, לאחר מספר בג"צים, משרד הפנים הפסיק לשנות באופן אוטומטי את שם משפחתן של נשים, אולם, לפי מרכז תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפלייה, מוסדות אחרים עדיין עושים זאת לעתים, כמו קופות חולים, מקומות עבודה ובנקים.
שם המשפחה השתנה באופן אוטומטי (צילום: shutterstock)
למה דווקא האישה משנה?
שם הוא זהות ושמות יכולים לקבוע יחסי כוח בחברה. בתקופת הישוב, תהליך עברות שמות המשפחה נעשה במטרה לזנוח את היהדות הגלותית ולהתחיל תרבות וחברה חדשים. התהליך כוון על-ידי מוסדות המדינה במדיניות מסודרת ולווה בקמפיין הסברה.
בפעולה ליצירת עם ושינוי הזהות הלאומית, הושקעו משאבים רבים, אולם בפעולות שמהותן שינוי זהות של כמחצית מהאוכלוסייה בישראל, המדינה כמעט ואינה עוסקת. בשנים האחרונות, צמחו ניצנים של שיח ציבורי שהחלו לשאול מדוע דווקא האישה משנה את שם משפחתה.
שם המשפחה קובע מעמד ויחס כח בחברה (צילום: shutterstock)
בנוסף לנוהג שכבר השתרש של שני שמות משפחה לנשים, כיום יותר ויותר נשים בוחרות לא לשנות את שם המשפחה, שני בני הזוג משנים לשני השמות או אפילו יוצרים שם משפחה חדש לשניהם. דמה שהשיח הציבורי כיום עוסק בעיקר בגופן של נשים. מוצגות אופציות שונות לשם המשפחה החדש, נשים מסבירות את הבחירה לשנות או לשמור את השם ולעתים מועברת ביקורת על נשים שבחרו לשנות את שם משפחתן, באמירה שאינן פמיניסטיות מספיק. שאלות אלה הן נכונות, אבל חלקיות.
על - אף החשיבה שנישואים הם אקט פרטי של הזוג, למעשה החברה והמדינה מכתיבים הרבה מאופן ההתנהלות של החתונה ושל הזוג, בוודאי במדינה ישראל. לפיכך, צריכות להיות מועלות גם שאלות על האופן שבו המדינה והחברה מתייחסים למשפחה ולזוגיות ולתפקיד הגבר ולתפקיד האישה. שכן, ייתכן ומאחורי היחס הזה, נמצא את הסיבות לכך שהנחת היסוד החברתית היא שהאישה מחליפה את שם משפחתה לזה של בן זוגה.
