מההיכרות בתיכון ועד להצעת הנישואים המרגשת
נועה ואיתי הכירו אי שם בתיכון בכיתה י' כשהתחילו ללמוד יחד במגמת ביולוגיה. איתי היה נוהג לשבת ליד נעה בכיתה, למרות שהמורות טענו שהוא מסיח את דעתה. בפועל, הוא היה "שחקן" – הציג עצמו כמי שלא מבין את החומר רק כדי שהיא תסביר לו. בחודשים הראשונים שלהם הם היו חברים טובים שמשוחחים על הכל, ובין השאר איתי שאל אותה על הבושם שהיא משתמשת בו, "קלואה זהב", שהוא הסמל שלה עד יום. הוא ביקש ממנה את פקק הבושם ולימים גילתה שהוא לא נרדם בלי הריח שלה. מהר מאוד הם הבינו שהתאהבו ומאז הם לא נפרדו. ההצעה המרגשת קרתה לפני כשנה, כשחגגו עשר שנות זוגיות. התכניות היו לטוס לפריז, אבל אז, פרצה המלחמה, איתי זומן למילואים וידעו שלטוס במצב כזה זו לא אופציה. בסופ"ש שהיו אמורים לטוס, איתי נכנס לבית עם שקית הטבעת, כרע ברך בסלון, בלי התראה מוקדמת. הוא תכנן לקחת את הטבעת איתם לטיול, ובמקום זאת בחר בדרך הכי אינטימית ומרגשת, רק שניהם, ברגע של שקט. "רעדתי ממש, לא הצלחתי להראות את הטבעת מרוב שהופתעתי. זה רק חיזק את המחשבה שאין מאושרת ממני שהדברים יסתדרו בצורה כזאת שהרגע נשאר מיוחד לנו כמו שמתאים לנו."
המסע לשמלות הכלה המושלמות
נועה התחילה את תהליך בחירת שמלות הכלה עם רצון עז ליצור דגם ייחודי לה, שמלה שתשדר את הטעם האישי שלה, אך גם כזו שלא תראה על אף אחת אחרת. לאחר חיפושים רבים, בהמלצת אימה, היא הגיעה למעצב
דרור קונטנטו, אותו מעריצה אמא שלה באדיקות כבר שנים. כבר מהמדידה הראשונה, השמלות היו בדיוק מה שנועה חיפשה – קו רומנטי , אצילי, קלאסי בתחושה חופשית ולא כבדה. השמלה הראשונה שדרור הציע לה הייתה השמלה הנבחרת. "דרור הוא סוג של קוסם. הוא יודע להבין גוף של אישה, הוא הבין את הגוף שלי מההתחלה ועד הסוף. הוא ידע להבליט את החלקים היפים תוך טשטוש והצנעה של אלו שפחות."
החלק העליון של השמלה היה מחוך עם מפתח מרובע, והחלק התחתון היה חצאית עם שסע עמוק ושובל ארוך. דרור גם הוסיף לה שרוולון תחרה במהלך החופה, כדי לשמור על הצניעות.
השמלה השניה של נועה הייתה ההפתעה של דרור- שמלה בעיצוב חדש במיוחד עבורה. השמלה שילבה אלמנטים שאהבה בשמלה הראשונה. השמלה השלישית הייתה תוצאה של רעיון נוסף שהוא הגה – אותו מחוך מהשמלה השנייה, בתפירה ידנית מדויקת עם חרוזים עדינים ומיוחדים. דרור חיבר למחוך של השמלה השנייה חצאית שזהה למחוך ויצר שמלת סטרפלס חדשה. לוק שלישי, חדש לגמרי, אבל עדיין בקו עיצובי שזהה לכל מה שאהבה בשמלה השנייה. "מוכיח עד כמה הוא מוכשר וכל כך טוב במה שהוא עושה. איזה אומץ יש למישהי לסמוך על מישהו שיבצע עבורה שמלת כלה, רק כי ידעתי שאני בידי מעצב על וזה היה שווה כל רגע בתהליך."
על החתונה בט"ו באב
נועה ואיתי התחתנו באולמי "סופיה" בבאר שבע, אותו הכירו היטב מאירועים קודמים. כאשר הם ראו שהתאריך של ט"ו באב פנוי, הם מיהרו לסגור אותו –תאריך עברי עם משמעות חזקה של אהבה. נועה סגרה את האולם לבד בזמן שיחה עם איתי, שהיה במילואים. הם רצו חופה באור יום, ולכן התחילו את האירוע בשעה 18:00, עם חופה בגינה טבעית ולקבלת הפנים במתחם סגור וממוזג.האורחים לא הפסיקו לשבח את האוכל, שהתעלה על כל אירוע אחר שבו היו. האולם עוצב בהתאם לתאריך הרומנטי, בקו נקי, מפות לבנות ופריטים בשחור לבן ששמרו על קו עדין קלאסי נקי ומודרני. בכניסה חולקו כיפות רקמה בצבע אבן ולבן לגברים, בקבוקים קטנים עם סוכריות קשות לרכב, הנשים קיבלו כוסות שמפנייה ומניפות שנפתחות לצורת לב, האורחים שהצטלמו קיבלו את התמונות בבלוקים עטופים בשקיות נייר - ואיך לא? גם כל אלו ממותגים.
נועה ואיתי ידעו שהאתגר הכי גדול מבחינתם יהיה להצטלם ביום החתונה, הם לא רצו תמונות בחיוך מבוים כשהגיעו לצלמת אושר בן שטרית הם ידעו שהם בידיים טובותת. היא לא רק צילמה אותם אלא ממש הייתה חלק שותף מהחוויה מתארת נועה: "היא ידעה לנהל ולעזור בכל הלוגיסטיקה של היום הזה (גם בדברים שאינם קשורים בצילום! רק מהניסיון שלה והידע שלה). יש סביבה הילה של טוב, כמו מלאך. בחירה מושלמת!"