הודעה אחת ששינתה הכול
רביד אמזלג וירין איל גואטה הכירו בדרך די שגרתית, אבל כזו שרק להם הייתה יכולה להפוך לסיפור אהבה. במשך תקופה הם ראו אחד את השנייה כמה פעמים, אבל אף פעם לא באמת נוצרה ביניהם שיחה. עד שיום אחד ירין החליט לעשות את הצעד הראשון ושלח הודעה באינסטגרם. רביד מספרת: "ראינו אחד את השנייה כמה פעמים ולעולם לא דיברנו עד שירין החליט לשלוח לי הודעה, והאמת שמשם הכל היסטוריה."
מהר מאוד הם קבעו דייט ראשון, וכבר שם שניהם הרגישו שמדובר במשהו אחר: "ירין יעיד שמהדייט הראשון שלנו ידענו שזה זה, הכי קלישאתי שיש, אבל זה באמת ככה." מאז הכול התקדם בטבעיות, בלי משחקים ובלי סימני שאלה, והחיבור בין שניהם רק התחזק. גם המשפחות התחברו מהר מאוד, והקשר החם ביניהן הפך את הזוגיות לעוד יותר מיוחדת. "ירין הוא כמו הבן של ההורים שלי ולהפך", היא מספרת, ואין ספק שהתחושה הזו ליוותה אותם לכל אורך הדרך.
ההפתעה שחיכתה בארץ
עוד לפני שהכירה את ירין, רביד כבר סגרה עם חברה את הטיול הגדול שאחרי הצבא. השתיים אפילו החליטו לקצר אותו כי הגעגועים לבית כבר עשו את שלהם, אבל מה שרביד לא ידעה הוא שבזמן שהיא מתכננת להפתיע את בן הזוג ולחזור מוקדם מהצפוי, בארץ כבר רקמו עבורה הפתעה גדולה הרבה יותר. "יומיים אחרי שחזרתי לארץ ירין הציע לי נישואים, אחרי עשרה חודשים של זוגיות." למרות שהשניים תמיד דיברו על חתונה בגיל צעיר, רביד לא האמינה שזה יקרה כל כך מהר. ההצעה הייתה מרגשת בדיוק בגלל ההפתעה הכפולה, והפכה את החזרה לארץ לרגע שאף אחד מהם לא ישכח.
דחו את החתונה - אבל לא את החלום
החתונה הייתה אמורה להתקיים ב-19.3.26, אלא שאז פרצה המלחמה עם איראן, והתוכניות השתנו ברגע אחד. בני הזוג נאלצו לדחות את האירוע ולהתמודד עם תקופה של אי ודאות, שינויים ולחץ. למרות הכול, הם בחרו להסתכל קדימה ולא לתת למציאות לשבור אותם.
בדיעבד, רביד מספרת שהסבלנות והאופטימיות השתלמו. כשהגיע סוף סוף היום הגדול, כל ההמתנה הפכה לזיכרון קטן לעומת ההתרגשות העצומה שליוותה אותם. לפעמים הדרך לחופה מקבלת תפניות שלא מתכננים, אבל במקרה שלהם היא רק חיזקה את התחושה שהם בדיוק במקום שבו הם אמורים להיות.
שלוש שמלות, חלום אחד
עוד הרבה לפני שהתחילה לחפש שמלות, רביד כבר ידעה דבר אחד - היא רוצה משהו שיהיה רק שלה. "היה חשוב מאז ומתמיד שהשמלות שלי יהיו קודם שלי ואז של אחרות. שיהיה משהו שלא ראו באף מקום, משהו שאני אעצב ואדייק בדיוק מה שרציתי."
אחרי שמדדה לא מעט שמלות והרגישה שאף אחת מהן לא באמת היא, היא הגיעה אל המעצבת קטי סופר, ושם הכול התחבר. מהר מאוד הן החליטו ליצור שלוש שמלות - אחת בתפירה אישית ושתיים נוספות מקולקציה חדשה, כשרביד היא הראשונה שלבשה את שתיהן.
במיוחד ריגש אותה תהליך יצירת השמלה הראשונה. "התחלנו תהליך של תפירה אישית, נסענו לנחלת בנימין לבחור בד ומשם התחלנו לעצב ולצייר את הכל במדוייק." כל פרט נבחר בקפידה, עד שנולדה השמלה שעליה חלמה. "יצאה לי שמלה מהחלומות, זו בדיוק השמלה שדמיינתי ובדיוק כמו שרציתי. קטי היא ללא ספק הבחירה הכי טובה שעשיתי."
המקום שהרגיש כמו בית
לבחירת האולם בכלל לא הייתה התלבטות. מבחינת רביד וירין, מתחם האירועים
עדיה היה הבית שלהם מהרגע הראשון. "האולם הזה בשבילנו הוא בית, מהרגע הראשון ידענו שנתחתן רק בעדיה." גם כשהחתונה נדחתה בעקבות המלחמה, הם הרגישו שיש על מי לסמוך. רביד מספרת בהערכה גדולה על הליווי שקיבלו לאורך כל התקופה, במיוחד ברגעים שבהם הכול השתנה שוב ושוב. מבחינתה, היחס האישי היה לא פחות חשוב מהאירוע עצמו.
"ובהזדמנות זו אגיד תודה ענקית לדדה (דדה וקנין) בעל האולם, שבזכותו היה לי את האירוע הכי מושלם שיש. אם זה המנות - הוא בנה לי את התפריט הכי עשיר, מגוון ומיוחד שיצא לי לראות, עד היום אנשים באים ומדברים איתי על האוכל שהיה בחתונה. השירות שלו שאין בכלל על מה לדבר, ובגלל שהיינו בחוסר ודאות - כל פעם היו שינויים, והוא היה הכי קשוב ומתחשב שיש."
השינוי שהגיע בבוקר החתונה
אם חשבתם שבבוקר החתונה כבר לא משנים שום דבר - אצל רביד דווקא אז הגיע הטוויסט הגדול. המעצב משה עמר התקשר אליה עם רעיון מפתיע במיוחד. "משה עמר - המעצב של עדיה שינה לי את כל העיצוב, הוא התקשר אלי בבוקר של החתונה ואמר לי - "רביד אני רוצה להשתגע", אמרתי לו ת - תעשה מה שאתה חושב אני סומכת עלייך."
בדיעבד, היא אומרת שזו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלה באותו יום. "ידעתי מה אני עושה, כי העיצוב היה מעבר למושלם!" לפעמים דווקא כשמשחררים שליטה, מקבלים את התוצאה הכי יפה שאפשר לבקש.
הטיפים שלה לזוגות שבדרך
אחרי כל מה שעברה בדרך לחופה, לרביד יש כמה תובנות שהיא ממש לא שומרת לעצמה. הראשונה נוגעת לבחירת האולם. מבחינתה, יש דבר אחד שצריך להיות בראש סדר העדיפויות. "תבחרו אולם שהאוכל שלו טוב, בסוף מה שכולם זוכרים, ומה שכולם מדברים - זה על האוכל." אחר כך מגיעים השירות והיחס, ורק אז כל השאר. "קודם כל האוכל! והשירות כמובן, כלום לא שווה בלי שירות טוב."
ומה לגבי יום החתונה עצמו? כאן היא ממליצה פשוט להרפות. "תרפו ביום הזה, תהיו הכי בסבבה ,הכי ברגוע, יעידו עלי שהייתה הכלה הכי קלה שיש." אבל את הטיפ האחרון היא אומרת בהתלהבות מיוחדת: "גם מי שלא עושה את זה מבחינת דת, תעשו את זה - אל תפגשו שבוע לפני החתונה, אל תדברו, תתנתקו, תיפגשו במפגש רגע לפני החופה . אין דבר יותר מרגש ומיוחד מזה".