שבע שנים, יום הולדת אחד והרגשה שזה נכתב משמיים
מאי סקירא וירין עידה הכירו דווקא ביום ההולדת של ירין, כשמאי הגיעה לחגיגה יחד עם ידיד שהיה השכן שלו. מהמפגש הזה התחיל קשר שנמשך כבר שבע שנים, ולמרות שבהתחלה היא ממש לא דמיינה שזה האיש שאיתו תעמוד יום אחד מתחת לחופה, החיבור ביניהם עשה את שלו. "משהו משך אותנו אחד לשנייה כל פעם, כאילו שהקשר הזה נכתב משמיים היינו בלתי נפרדים."
אחרי כל כך הרבה שנים יחד, אפשר לומר שהצעת הנישואין כבר הפכה לנושא די מדובר בבית. מאי חיכתה לה כמעט בכל טיול, וירין הצליח בכל זאת להרים בלונדון הצעה מושקעת במיוחד, במלון עם נוף מטורף ועם תשומת לב לכל פרט. "הוא השקיע בכל פרט קטן שהייתי מופתעת שהוא היה מסוגל לזה! האמת שהייתה לי הרגשה שהוא יציע כי אחרי כל כך הרבה שנים כבר התחלתי לאיים עליו שחסר לו והוא לא יציע."
שלוש שמלות בתכנון, ארבע שמלות במציאות
אם יש משהו שמאי ידעה עוד לפני החתונה, זה שהיא לא מתכוונת להסתפק בלוק אחד. למעשה, היעד המקורי היה שלוש שמלות, ולא פחות חשוב - להספיק באמת ליהנות מהחתונה בין כל ההחלפות. אחרי ביקורים אצל כמה מעצבות, היא הגיעה באופן ספונטני למעצבת ספיר מלכה, ושם הכול התחבר מהר מאוד. "ברגע הראשון שדרכתי אצל ספיר מלכה ידעתי שאצלה אני אעשה את כולן." באותו יום היא מצאה לא אחת, אלא שלוש שמלות.
הראשונה עם מחוך סטרפלס מתחרה בגזרה צמודה, השנייה שמלת קולר מחורזת ועדינה והשלישית - סטרפלס מיני. וההתלהבות? לגמרי המשיכה גם בבית. "קיבלתי שירות מושלם מהעובדת שלה ששמה גם ספיר ומצאתי אצלה שלוש שמלות מושלמות שברגע שהגעתי איתן הביתה מדדתי אותן כל שבוע מההתלהבות."
אלא שכחודש אחרי שהתחילו לעבוד על עיצוב האולם, אמא של מאי וירין החליטו שלחופה צריך קצת יותר דרמה ונוכחות, והחיפושים נפתחו מחדש. היא הגיעה לסטודיו של ליאן מזרחי לפגישה שהייתה אמורה, לפחות מבחינתה, להיות רק בדיקה ראשונית. אבל אז הגיעה השמלה. "ברגע שהגעתי לליאן האלופה היא ישר אמרה לי למדוד את השמלה שנבחרה והיא פשוט ישבה עלי מדוייק." וכך, מחלום על שלוש שמלות, מאי מצאה את עצמה ביום החתונה עם ארבעה לוקים שונים - ועם משימה לא קטנה להספיק את כולם.
אחרי שמונה אולמות, ירין כבר החליט
בחירת מקום לחתונה לא הייתה החלטה שהם קיבלו אחרי סיבוב אחד. השניים עברו לא מעט מקומות עד שהגיעו למתחם האירועים
גבריאל בנס ציונה, אבל במקרה הזה ירין היה צריך רק להיכנס כדי להחליט שהחיפושים הסתיימו. "עברנו המון אולמות, איזור השמונה, וברגע שדרכנו בגבריאל ירין החליט ששום אולם לא מעניין אותו ורק שם הוא מתחתן."
מעבר לרושם הראשוני, היה לשניים חשוב לבחור מקום שבו ההקפדה מורגשת גם בדברים שלא תמיד רואים מיד. "הנראות של האולם עולה על כל דמיון, היה חשוב לנו לקחת אולם שהכל מוקפד בו, ושבאמת יש מי שעוקב ושם לב לכל הפרטים הקטנים." מאי מספרת שהליווי היה חלק משמעותי מהחוויה. "היינו בכל התהליך עם גבי האלוף שאין שני לו! הוא ובנותיו מנהלים את האולם בצורה פנומנלית! קיבלנו ממנו שירות ברמה גבוהה ביותר!" גם ביום עצמו, מבחינת בני הזוג, כל מה שתוכנן עבד בדיוק כמו שצריך - מהעמידה בזמנים ועד ההתנהלות מול הספקים והמנות שהוגשו לאורחים. "ביום החתונה הכל עמד בזמן, גבי דאג לספקים, למנות טריות וחמות בזמן וכמובן שעם כל זה לא הפסיקו להגיע המחמאות!"
קלאסי, אלגנטי ועל-זמני
אחרי שבחרו את המקום, מאי וירין רצו שהעיצוב ישלים אותו בלי להעמיס עליו. למשימה הם בחרו במעצב דודו גבאי, והכיוון היה ברור: קלאסי, אלגנטי ועל-זמני, כזה שלא תלוי בטרנד חולף ושירגיש נכון גם כשיסתכלו על התמונות בעוד שנים. "דודו גבאי מעצב העל המטורף שאין לי דרך לתאר כמה הוא מוכשר." הקו העיצובי התחבר לנראות המוקפדת של גבריאל ולסגנון שבני הזוג רצו ליצור לכל הערב. "הלכנו על עיצוב קלאסי על זמני, שיהיה הכי אלגנטי שיש." התוצאה נתנה את הבמה לאולם ולחגיגה עצמה, ובמקביל יצרה את המראה המדויק שמאי דמיינה לאורך חודשי התכנון.
כשהצילומים המקדימים הצילו את התמונות
עם ארבע שמלות ותכנון של שבעה חודשים, מאי ידעה מראש שביום החתונה היא רוצה כמה שפחות לחץ. לכן היא החליטה לא להשאיר את כל הצילומים ליום עצמו. "היה לי חשוב מאוד לעשות צילומים לפני החתונה בטח עם כמות כזו של שמלות". את הצילומים המקדימים הם עשו בשני שונים - וביום החתונה תוכננו צילומים נוספים בחוות דיימונד. בדיעבד, ההחלטה להצטלם מראש התגלתה כהרבה יותר ממפחיתת לחץ, כי לירין היו תוכניות קצת אחרות. "כמובן שביום החתונה ירין לא הספיק להגיע לחווה בגלל שהוא אדיש, אז יצא מזל מטורף שעשינו צילומים מקדימים אחרת לא הייתה לנו תמונה אחת!"