כמה זוגות אתם מכירים שיש להם תמונה משותפת עוד מגן הילדים? רון וקנין ונדב אסולין הם זוג כזה. הם היו יחד בגן, הפכו להיות זוג באופן רשמי בגיל שש- עשרה, נפרדו בגיל עשרים, וחזרו אחרי כמה שנים: "הוא רשם שיש לי זמן להנות לחוות ולהשתגע אבל שבעוד כמה שנים גם אם את רוצה וגם אם לא אנחנו נחזור ואנחנו נתחתן, אני צחקתי. בגיל עשרים ושש חזרתי להורים בעומר אחרי פרידה וזה היישוב שנדב גר בו וברגע שהוא ראה שחזרתי הוא התחיל לתכנן את החזרה שלנו, וממש ככה היה כמו בסרטים וזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
הצעת הנישואים הגיעה בתחילתה של המלחמה, נדב גוייס למילואים כבר בתחילת אוקטובר, וחודשיים לאחר מכן ביקש להשתחרר במיוחד לסופ"ש חגיגות יום הולדתו: " סגרתי לו מלון בירושלים, והייתה לי קצת הרגשה ששם יהיה משהו, הגענו ביום חמישי ואני מחכה וכלום לא קרה, אמרתי טוב אולי אני טועה, יום למחרת בבוקר הלכנו לאיזה מרפסת שמשקיפה לכותל ושם חיכו לנו החברים ושם הוא הציע לי ביום ההולדת שלו .מסכן שכחו שהיה לו יום הולדת".
בחיפוש אחר שמלת הכלה רון הגיעה לסטודיו של
עמנואל, בעקבות אחותה הגדולה שגם התחתנה בשמלה של המותג, רון זכרה שמדובר במקום חלומי: "איך שהגענו מיכל המושלמת מסתכלת עלי במשך איזה דקה, בוחנת אותי ואומרת לי לא לזוז, הביאה לי שמלה שבהתחלה אמרתי לה לא, זה לא הסגנון שלי, אבל מיכל לא ויתרה לי והתעקשה להלביש אותי, אז זרמתי איתה, כולן חיכו לי בחוץ ואז כשהיא פתחה את הווילון כולן בפה אחד צעקו וואו, באותו היום חזרתי למיכל וסגרתי. מיכל סופר מקצוענית, יש לה עין וידיים חמסה חמסה! היא לא מוציאה אף כלה אם היא לא מתוקתקת ומושלמת וזה מה שהכי אהבתי אצלה, היא לא מנסה לעגל פינות או לעשות לעצמה עבודה קלה, ועוד יותר- הפגישות הן עם המעצבת עצמה שזה בכלל הכי כיף בעולם ולא סתם מישהי שמלבישה אותך, בקיצור חוויה מטורפת, הייתי בוחרת בה עוד אלף פעם וממליצה לכל הכלות בחום".
החתונה התקיימה במתחם האירועים משמר הנגב: "שנינו גרים בדרום ורצינו להתחתן בדרום, ופשוט לטעמי האולם הכי יפה ומרשים זה משמר הנגב. בחרתי עיצוב שכולו לבן, עם פרחים ושנדלירים מיוחדים, שטיח כניסה לבן, וממש אהבתי". רון מספרת שלא נתנה לשום דבר להלחיץ אותה בבוקר החתונה: "גם כשנדב איחר לי בשעה וחצי למפגש, הורדתי את השמלה החלפתי לפיג׳מה עד שהגיע, פשוט נהנתי מכל רגע וזה עבר לי כמו חלום".
