להתחתן כי כולם מתחתנים?

למה להתחתן בעצם? כי הוא הציע לך עם טבעת? כי אתם ביחד כבר המון שנים, כי את חושבת שלא יבוא משהו טוב יותר? או כי את באמת אוהבת אותו ובא לך לבלות איתו את שארית חייך? סקר חדש אשר כלל נשים מכל המגזרים השונים באוכלוסיה - חילוניות, דתיות לאומיות וחרדיות, בדק ומצא כי הסיבה לנישואין בקרב נשות ישראל היא לאו דווקא דומה לסיפורים מהאגדות. 

בסוף עוד יהפכו את החתונות לצפייה מגיל 18 ומעלה (צילום: shutterstock)

"כי כולם מתחתנים"

סקר "מאגר מוחות" שתשאל 553 נשים עבור תנועת "אמונה" בדק מה גורם לנשים להתחתן. מחצית מהנשים הנשואות, או כאלו שהיו נשואות השיבו כי הדרייב שמוביל לחתונה הוא הרצון לחיות עם אדם אהוב. גורם זה משמעותי יותר אצל החילוניות אשר 58% מהן אמרו כי זו הסיבה לחתונה. גם בקרב הנשאלות החרדיות מדובר בתשובה הפופולארית ביותר, אך רק 28% בחרו בה. סיבות עיקריות נוספות לנישאין היו רצון להביא ילדים, רצון להתמסד, ו"זו הנורמה, כולם מתחתנים". החרדיות הדגישו יותר מן החילוניות את רצונן להתמסד ולהביא ילדים כגורמים לנישואין. הדתיות לאומיות מדגישות שתי סיבות נוספות אחרות, יותר מן החילוניות והחרדיות – לחץ מכיוון המשפחה ורצון להתרחק מהמשפחה הגרעינית.  

בצמוד להצעת החוק החדשה הממתינה לאישור הממשלה באשר להעלאת גיל הנישואין החוקי ל-18 שנה, העלה הסקר כי כך או כך, בכל המגזרים זהו גיל הנחשב צעיר מדי לחתונה. 87% מהנשים החרדיות חושבות שה"גיל הנכון" לנישואין הוא 22, נשים דתיות לאומיות כבר קופצות שנתיים קדימה, עם ממוצע של גיל 24, ונשים חילוניות סבורות כי הגיל הרצוי הוא 26. הסקר שנערך כלל ברובו נשים חרדיות ונשים דתיות לאומיות, באחוז רב יותר מהנתח שהן מהוות באוכלוסייה הישראלית. לכן, לא ניתן ללמוד על הדעה הכללית הרווחת בקרב נשים ישראליות, אלא יותר על התפיסות במגזרים השונים.

לגור איתו

באשר לשאלה האם מגורים משותפים לפני הנישואים תורמים ליציבות היחסים מתברר כי ישנה שונות גדולה בין המגזרים. בעוד שרוב מוחלט מהנשים החילוניות (78%) חושבות כי לצעד זה יש חשיבות גדולה ביצירת יציבות בתא המשפחתי רוב החרדיות (85%) והדתיות לאומיות (59%) סברו כי אין הדבר משפיע על חיי הנישואים.

לגור איתה זה גם לדעת איך היא נראית כשהיא קמה בבוקר (צילום: shutterstock)

לעומת השוני הגדול הניכר בדעות לגבי מגורים משותפים, נראתה דווקא הסכמה כמעט גורפת באשר לשאלה האם יש באמונה או בדרך חיים דתית-מסורתית תרומה ליציבות התא המשפחתי. 100% מהדתיות הלאומיות חשבו כך, 94% מהחרדיות ואפילו 55% מהמשיבות החילוניות.

"חילוניות פחות מוסריות"

הנשאלות התבקשו גם לחוות את דעתן על אופן ההתנהלות היום-יומית בכל הקשור לסוגיות חינוך ומוסר. 45% מהחילוניות אמרו כי לדעתן אישה מהמגזר הדתי-לאומי ואישה חילונית משקיעות באותה מידה בחינוך הילדים. 50% מהדתיות לאומיות ו-65% מהחרדיות סברו כי האישה הדתית לאומית משקיעה בכך יותר מהחילונית. בדומה לכך חצי מן החילוניות סברו כי נשים משני המגזרים מוסריות במידה שווה, בעוד ש-59% מהדתיות ו-80% מהחרדיות טענו כי אישה דתית לאומית מוסרית יותר מהחילונית.