בכל שנה, כל מעצב אופנה משחרר קולקציה חדשה בעלת עשרות דגמים של
שמלות כלה. אלו לא נוצרים יש מאין, תהליך בניית הקולקציה כרוך קודם כל בהבאת הרעיון מהדימיון אל הדף. ממש כמו שרואים באופרות הסבון, בתוכניות הריאליטי ובערוץ האופנה - מקום עבודתם של המעצבים מתמלא בסקיצות צבעוניות, כשבסוף התהליך, חלקן אף נשארות רק בגדר רישום.
''הסקיצה עושה סדר'', מתוך קולקציית 2013 של דני מזרחי (צילום: יחצ)
לצייר בלי להתחרט
הסקיצות מקדימות את תהליך בחירת הבדים, המדידה והתפירה ומהוות את מפת הדרך של מעצבי האופנה, שתמנע מהם לטעות. "הסקיצה נועדה לעשות סדר בדברים, כי כשיוצרים קולקציה דרך הסקיצות, אפשר ליצור הרבה מהן בתור התחלה ולמיין אותן מאוחר יותר לסקיצות טובות ופחות טובות, עד שנשארים עם כמות סבירה של דגמים וממשיכים איתם הלאה", אומר מעצב האופנה המוערך
דני מזרחי.
המעצב בעל הניסיון העשיר מודה שבתחילת דרכו התקשה לא פעם להפיק שמלות ממשיות מתוך מגוון הרעיונות המשתוללים בראש. "לפני כ-15 שנה הייתי מצייר רק בצורה פנטזיונרית ולא חושב על הדגם מבחינת הביצוע הטכני. הייתי נתקל בהמון בעיות בעיצוב של השמלות שהייתי פותר על גבי הדגם עצמו, או מגלה שאני מתקשה לייצר דגמים שניתנים ללבישה מבחינה ריאלית", הוא מתאר.
''רק נקודת ההתחלה'', מתוך קולקציית 2013 של לימור רוזן (צילום: יחצ)
מזרחי מזהיר לגבי סקיצות שלא מתחשבות בשלב הביצוע ומתמקדות רק בפנטזיה, אולם עבור מעצבים כמוהו, שאוהבים לתת לדימיון לעבוד מבלי לתכנן מראש, הוא מציע פיתרון. "היום אני נמצא במצב שעוד לפני שאני יוצר סקיצות, אני עובד בצורה של דיגום חופשי - אני לוקח בדים ועובד איתם על הבובה, ומכניס לתהליך כל מה שמתרוצץ בראש. אחרי שאני עושה את הדיגום החופשי אני יושב לצייר ולהכין את הסקיצה".
קבלו השראה מדמות מוחשית
גם המעצבת
לימור רוזן חושפת שהשמלות בצורתן הסופית לא תמיד נאמנות לתכנון המקורי. "הסקיצה היא בסך הכול נקודת התחלה ואף פעם לא המוצר המוגמר, כי כשאני מניחה את השמלה על הבובה נפתחות בפניי הרבה אופציות שלא חשבתי עליהן קודם כשציירתי את הסקיצה", היא מסבירה.
"למשל, אם הסתכלתי על תחרה בצורה מסוימת ואז בטעות הנחתי אותה על הבובה הפוך וראיתי שזה דווקא מתחבר הרבה יותר טוב, ויש גם עניינים של פרופורציות, שמגלים אותם רק כשמתחילים ממש להניח את הבדים על הבובה ולשחק איתם - לפעמים הם לא מתחברים כמו שצריך, או שיש שילובים מוצלחים יותר".
''משדרת נוכחות גם על הדף'', מתוך קולקציית 2013 של יעקב דוק (צילום: יחצ)
בדגם מקולקצית 2013 של יעקב דוק, ביטל המעצב את התוספת של שילוב תחרה שנייה עם סרט קשירה בשרוולים, והקטין את השובל בגב השמלה. "הקולקציה שלי נעשתה בהשראת האמנית המקסיקנית פרידה קאלו, אמנית שהייתה תחת צל בעלה הצייר ונתגלתה בכישרונה רק מאוחר יותר", הוא מסביר. איזו השפעה הייתה להשראה על בניית הקולקציה? "רציתי שהשמלות שלי ישדרו נוכחות ונשיות מעודנות, ולכן שמתי דגש על הדגשת חיטובי הגוף של האישה אבל גם עם מעט שחרור", מסביר דוק.
דמותה של קאלו כמובילה את הקולקציה, הנחתה את המעצב בשירטוט הסקיצות ובבחירת הבדים עבור השמלות ועזרה לו לתחום ולהגדיר את שאיפותיו הרעיוניות. "מעבר לשמרנות שהייתה באותה תקופה, פרידה הייתה נועזת באישיותה וביקשתי לבטא את זה בחלקים השקופים ששילבתי בעיצוב השמלות. לכן השתמשתי בתחרה שקופה, ללא בטנה, באזור העליון של החזה, הבטן ובחלק מהרגלים, ואני חושב שבפועל, ההבדל בין התוצר הסופי לסקיצה הוא מועט".
